שו"ת רדב"ז/רמג
שאלת ממני על מה סמכו להסתפר מעכו"ם ערב הפסח אחר חצות:
תשובה איני רואה להחמיר בדבר זה ומותר להניחם במנהגם חדא דעיקר הדין תלוי במחלוקת כי הרז"ה ז"ל כתב כיון שהטעם של ערבי פסחים הוא מפני שחיטת קרבן הפסח כדאיתא בירושלמי האידנא דליכא קרבן ערב פסח שוה לשאר ערבי ימים טובים ומן המנחה ולמעלה דאסור ואפילו לדברי האומרים דכל גזרות חכמים אע"ג דנתבטלה הסיבה לא תתבטל הגזרה מ"מ איכא טעמי אחריני להתיר כיון שאין המסתפר עושה להרויח הרי זה מותר אפי' במלאכה גמורה וכן כתב הטור בשם אבי העזרי וז"ל דוקא שעושה מלאכה להשתכר אבל מתקן הוא כליו לשבת וי"ט ע"כ. ולא תשמע לדברי האומר שלא התיר אבי העזרי אלא תיקון בעלמא אבל מלאכה גמורה לא התיר שזה אינו נכון כלל חדא דאי תיקון בעלמא צריכה למימר: ותו מדקאמר דוקא שעושה מלאכה להשתכר אבל מתקן הוא וכו' משמע דמלאכה גמורה התיר בלא שכר: והטור לא הביא חולק והכי איתא באשר"י:
ואע"ג דכתוב במרדכי דאסור לעשות מלאכה אפי' ע"י עכו"ם כמו מלאכה דחול המועד מ"מ הרי הודה שהמנהג לעשות מלאכה ע"י עכו"ם ותמה הוא על המנהג והרי מחלוקתו בצדו שכתב הרוקח דע"י עכו"ם מותר לעשות מלאכתו אפי' בביתו דלא שייך אמירה לעכו"ם שבות אלא שבת וי"ט וחול המועד ע"כ ואיפשר דטעמא דמלתא כיון דהאידנא אינו אלא מנהגא בעלמא דהא ליכא קרבן פסח לא מחמירין ביה אמירה לעכו"ם:
וא"ת בשלמא שאר מלאכות שעכו"ם עושה לבדו ניחא אבל המסתפר אי איפשר דלא מסייע פורתא ונמצא שעושה מלאכה כדאשכחן לגבי השחתת הפיאות שאם סייע לוקה. לא קשיא דמלתא דרבנן מסייע אין בו ממש. ותו כיון שאינו עושה להשתכר מותר:
כללא דמלתא דאין לגעור במי שמסתפר מן העכו"ם חדא שאין בו אלא סיוע בעלמא והוי כמתקן עצמו לצורך המועד: ותו דהוי ע"י עכו"ם: ותו דאינו משתכר בדבר מ"מ המחמיר תבא עליו ברכה לחוש לדברי המרדכי: