שו"ת רדב"ז/רכה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני אודיעך דעתי במי ששאל טלית מחבירו אם יהיה מותר להציעו תחתיו דדילמא ללבוש השאילו ולא להציעו תחתיו:

תשובה לכאורה היה נראה לומר דאין יכול להציעו תחתיו מדאמרינן בריש ערובין דבעי למידק התם דבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם מדקתני פושטים אותם ומקפלים אותם ומניחים אותם תחת ראשיהם ודחינן לא תימא תחת ראשיהם אלא אימא כנגד ראשיהם. והכי נמי מסתברא דאי ס"ד תחת ראשיהם נהי דניתנו ליהנות בהם תיפוק ליה משום כלאים משמע מהכא דטלית שאולה אסור להציעו תחתיו. ומיהו ראיתי שכתבו בתוספות פרק כל הבשר דיש לחלק בין טלית שאולה שכל עיקר לבישתו לצורך הנאתו ובין בגדי כהונה שעיקר לבישתן לצורך עבודה ע"כ. ומשמע דכיון דהשאילו לו ליהנות ממנו כל הנאה במשמע. ומסתברא לי דיש לחלק אעפ"י שהשאילו סתם אם השאילו להתנאות ללכת לבית המשתה או לבית האבל או לב"ה וכיוצא בדברים אלו שהם דרך כבוד אסור להציעו תחתיו דסתמא דמלתא דלהכי לא השאילו אבל אם השאילו להתכסות מפני הקור או להתחמם בו דיש לו הנאה להציעו תחתיו מותר דסתמא דמלמא להאי נמי אושליה דלמצוה נתכוון:

כללא דמלתא כל שהוא דרך כבוד דמיא לעבודה ואסור להציעו תחתיו וכל שהוא דרך הנאה מותר להציעו תחתיו אעפ"י שהשאילו סתם: