שו"ת רדב"ז/רכב
שאלת ממני אי זה מנהג יותר טוב לברך על נטילת ידים סמוך לנטילה או לסדר כל הברכות בבית הכנסת לפי שראית בספרים שתי הסברות:
תשובה מנהג לברך ג' ברכות סמוך לנטילת ענ"י ואשר יצר ואלהי נשמה לפי שהיא ברכה הסמוכה לחבירתה ולפיכך אינה פותחת בברוך והטעם שכלל גדול בידינו כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן כלומר קודם עשייתן כמו ויעבור הכושי ולפי שאין הידים ראויות לברכה דיינו שנברך אותה סמוך לנטילה אבל להפליגה כולי האי אין ראוי. ולפי דרך זה צריך לברך אותה קודם שישלים הניגוב כי הניגוב צורך מצות נטילה הוא וכבר הידים טהורות וראויות לברכה אעפ"י שעדיין לא נגבם לגמרי וכן המנהג לברך אותם סמוך לנטילה אלא שנהגו לברך אלהי נשמה בב"ה עם שאר הברכות. ועל יין הפגום הדבר ברור שלא אמרו פגום אלא לברכת המזון או קידוש. וכל הדברים הטעונים כוס אבל אם בא לשתות יין מברך בפה"ג אפילו שיהיה פגום ואין לחוש כלל ומנהגנו הוא לתקן את הכוס הפגום במעט יין בלתי פגום אבל לא במים ויש מתירין אפילו ע"י מים ואם הוא שעת הדחק כגון שאין לו יין בלתי פגום מוטב לתקנו ע"י מים ולא יבטל מצות כוס של ברכה או של קידוש: