שו"ת רדב"ז/רו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני על מה שנהגו העם לכתוב ג' יודי"ן במקום השם אם מותר למוחקו או לא:

תשובה דע כי מה שנהגו לכתוב כן הוא שעולין ג' יודי"ן כשם ההויה עם ד' אותיותיו ולכן מסתברא לי שאסור למוחקו דהוי שם גמור. וגדולה מזו ראיתי כתוב בשם הראשונים ז"ל שאם רצה לכתוב אלהים וכתב אפילו רק א' אחת וכתר למעלה כגון זו א' ודעתו היה לכותבו במקום שם שאסור למוחקו ע"כ. וקשיא לי עלה דאמרינן כתב אל"ף למ"ד מאלהים יו"ד ה"א מה' אינו נמחק טעמא שהוא שם אבל אל"ף לבד או יו"ד לבד הרי זה נמחק אף ע"פ שדעתו היה לכתוב שם. ואמרינן נמי הכותב שי"ן דלי"ת משם שדי הרי זה נמחק. ויש ליישב דהכא במאי עסקינן שלא עשה לה כתר למעלה אבל אם עשה לה כתר למעלה וכיוון לכתוב שם נהי דאין לוקין עליו אבל מ"מ איסורא איכא ומעתה אתה דן ק"ו לענין שאלתך:

ושוב ראיתי לאחד מן הראשונים וז"ל ואותן ג' יודי"ן נהגו ראשוננו לכתוב בלוחות ואינון סימנא בעלמא ואין בהם קדושה ואין מקדישין לפניהם וכל שאינו כותב בהלכותיו אינו מקדש לפניו ולאחריו ע"כ. ומשמע מדקאמר אין מקדישין לפניהם שאסור למוחקו. ומה שכתב ואין בהם קדושה היינו שאין בו קדושת השם ממש: