שו"ת רדב"ז/קצד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בכותב תפילין שהתחיל לכתוב והיה אם שמוע והניח חלק בתחלת השיטה כדינה שהיא פרשה סתומה והתחיל השיטה השנייה ממקום שהתחילה הראשונה ושאר השיטות התחיל בראש הקלף כדינה עד שנמצאת צורת הפרשה בשתי שיטות כזה?

והיה אם שמע תשמעו וגו'
עשב בשדך לבהמתך וגו'
ולא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל וגו'
את בינכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך וגו':

תשובה פרשה זו טעונה גניזה ואין לה תקנה דהשתא ומה אם שינה צורת הפרשיות מפתוחה לסתומה או מסתומה לפתוחה פסולה כ"ש זו שאין לה צורת פרשה כלל. ותו כי בשיטה השנייה הניח לפניה ריוח כשיעור פרשה והיא אינה פרשה ולפיכך פסול. וז"ל הרמב"ם ז"ל פ"ח אבל אם טעה בריוח הפרשיות וכתב פתוחה סתומ' או סתומה פתוחה או שהפסיק והניח פנוי במקום שאין בו פרשה או ששינה צורות השורות הרי זה פסול ואין לו תקנ' אלא לסלק את כל הדף שטעה בו ע"כ. ובתפילין דבעינן כסדרן אין לו תקנה אלא שיגנוז הפרשה ויכתוב אחרת הואיל והיא האחרונה ואם היה נופל טעות בפרשה הראשונה היה צריך לגנוז את התפלה כולה ופשוט הוא: