שו"ת רדב"ז/קפב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני על גט אשר בא מצידון ויש בו ספיקות ראשונה מחקין ושנייה שלא כתוב לא שם אביו ולא שם אביה ועוד יש בו אותיות יתרות וגם כתוב דמיאט דעל כיף ימא רבא מותבה וחוץ מזה כי לפי דעתי הסופר הוא עד הראשון ולכל למדנו רבינו דבדעבד כשר כאשר כתוב בהרשב"א ובר ששת ז"ל דק דעל כיף ימא רבא מותבה ואינו כן דעל נהרא מותבה:

תשובה אם היה הבעל בעיר ראוי היה שיכתוב גט אחר מהספקות אשר כתבת ועוד אחרת שכתב יתבה וצריך לכתוב מיתבא אבל כיון שהבעל במקום אחר אין ראוי לעגן את האשה מפני ספיקות הללו ולא מיבעיא אם כבר נתנו לה השליח שתנשא בו אלא אפילו לכתחלה יתננו לה והוא כשר דאי מפני המחק של צידן אפילו תימא שהוא מחק אינו כלום שהרי המחק בשיפולי התיבה ואין זה מחק הפוסל בשום מקום כ"ש בגט. ואי משום היודי"ן היתרות פוק חזי כמה בני אדם דלא בקיאין בחסרות ויתרות ואדרבה יו"ד דימיאט רואה אני שהיא צריכה שהרי כולם קורין לה דימיאט ולא דמיאת אעפ"י שעיקר השם דמיאת מ"מ רוב העולם קורין אותה דימיאט בחי"רק תחת הדל"ת והוא שם הי"וד במקום החי"רק כמנהג הלועזים וע"ד זה כתב שני יודי"ן דמייאט ובודאי שלא היה צריך זולת אחת אבל אין זה מעכב כלל. ומה שלא כתב שם אביו ואביה אינו מעכב כדכתבו האחרונים ז"ל והרא"ש ז"ל מכללם ואדרבה אם היו מסופקים בשם אביה יפה עשו שלא כתבוהו דמוטב שלא יזכר שמו ממה שישנו ונמצא הגט פסול. ולענין כתב סופר ועד וכי מפני אומדן הלב נעגן את האשה וכ"ש שאני דקדקתי במקצת אותיות ואינם דומות ועוד דחזקה שעשו הדבר כהוגן ואתה הגביר עברת על מדותיך ומחלת כל זה אבל קשה לך דכתב דעל כיף ימא מיתבה והיא יושבת על הנהר והוי ליה שינה שם עירה ופסול. דע כי הגט כשר מכמה טעמים שאין כוונת לשון מותבה על ישוב הבתים לבד אלא גם על ישוב הכרמים והגנות והפרדיסים והרי הגנות והפרדיסים של דמייאט שהם עיקר היישוב מגיעות עד הים הגדול וגייט אנצרה יוכיח ואעפ"י שהיא על אל בוחיירה ימא רבא נקרא כיון שהים הגדול נכנס לתוכה. וכן אני חושב שיש לה גנות ופרדיסים עד סמוך לים הגדול ודקלים רבים כמו ברשות ויותר. ותו שאין כוונת לשון מותבה שהיא עומדת ממש על הים אלא שבאים לדור בה ולהתיישב בה מפני שהיא קרובה לים לישא וליתן עם הספינות הבאות. תדע שהרי מצרים אינה עומדת על הנהר ממש ואנו כותבין דעל נהר נילוס מותבה מפני שעיקר הישוב שלה מפני נהר נילוס וכן עיקר ישוב דמיאט מפני שהיא עומדת על הים דאנן סהדי שעיקר דירת היהודים בה מפני שהיא לחוף הים דפוק חזי כמה מדינות יש במלכות מצרים שאינם לחוף הים ואין ישראל דרים בה. ותו דהרא"ש ז"ל והרבה מן האחרונים ז"ל ס"ל דשם עירו ושם עירה אינו מעכב וכתבו רבותינו הצרפתים שכל דבר שאם לא כתבו כשר גם כששינהו כשר ואע"פ שאיני סומך על טעם זה לבדו מפני המחלוקת מ"מ לסניף בעלמא מהני. ותו דלמאי ניחוש לה דבשלמא אם היינו יודעים שיש בכל הגלילות הללו דמיאט אחרת יושבת על הים ממש היה לנו לחוש לה אבל כיון שלא שמענו שיש דמיאט אחרת בעולם שפיר ניכר מתוך הגט מי היא האשה המתגרשת. ותו כיון דכתב בגט וחמימי נילוס מסתפקא הרי גילה שהיא עומדת ג"כ על נהר נילוס כיון שהיא מסתפקא ממנו וקושטא דמלתא הכי הוא דמחד גיסא ימא ומחד גיסא נילוס הילכך איני רואה לעגן את האשה בשביל ככה אלא יתננו לה השליח וכשר: