שו"ת רדב"ז/קמב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלה ילמדנו רבינו בדין מכה שהיא בדופן מחמת שנשתברו הצלעות וחזרו ונדבקו שברי הצלע וסירכא יוצאה משם אם נדין אותה באיכא מכה בדופן או נחוש שמא לאחר שנחלמו הצלעות ונרפא השבר יצאה סירכא זו מן האומה הרשב"א ז"ל כתב בתשובת שאלה זו וז"ל זו צריכה עיון ואיני מורה בה להקל הוקשה לי הדבר הזה מאד כי כל המפרשים פה אחד כתבו שאם היתה מכה בדופן תלינן בדופן וכשרה וכן בגמרא בין לרב נחמן בין לאבימי אם היתה מכה בדופן תלינן בדופן וכשרה ולא נחלקו אלא בהעלתה צמחים או לא העלתה צמחים כי רב נחמן סבר העלתה צמחים חוששין לה שמא ניקבה וטרפה ואבימי סבר בין העלתה צמחים בין לא העלתה צמחים חוששין לה. וכתב הר"ן ז"ל וז"ל ודאמרינן אי איכא ריעותא בדופן תלינן בדופן וכשרה אפי' העלתה ריאה צמחים. ואפילו אבימי מודה בהכי ולישנא דגמרא הכי דייק דודאי כי אמרי היכי עבדינן אבל מאי דאיתמר חוששין לה קאי וא"כ מה להחמיר בה ומה עיון צריכה לכן הדריכני באמתך ולמדני אי זה דרך ישכון אור: