שו"ת רדב"ז/קכב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני אודיעך דעתי במי שנשבע אי בעינן שם או לא:

תשובה דעתי נוטה לפשרה שעשה הראב"ד ז"ל דלענין לחייבו קרבן בעינן שם אבל לעבור אפי' שבועה בלא שם מחייב והכי מוכחן סוגיא ומתניתין דריש נדרים. ולענין נדר שהוציאו בלשון שבועה ושבועה שהוציאה בלשון נדר אע"ג דרוב המפרשים הסכימו דלאו כלום הוא ואיכא פלוגתא בתלמוד ירושלמי בהא ורבים ס"ל דלאו כלום הוא מ"מ הרמב"ן וקצת מפרשים ז"ל אמרו דלא גרע מידות דקי"ל ידות נדרים כנדרים ובידות שבועות איכא פלוגתא מ"מ מקצת פוסקים ס"ל ידות שבועות כשבועות. ואני אומר כי האידנא כבר נהגו כל העולם להוציא הנדר בלשון שבועה והשבועה בלשון נדר ואין מדקדקים כלל וקי"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם הילכך בכל גוונא הוי נדר ואפי' שאר המפרשים יודו בזה לפי שכבר נהגו: