שו"ת רדב"ז/קה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

עוד שאלת על ראובן שאמר לשמעון עשה לי כך וכך או איפכא ואמר לו שמעון בלשון לעז איל דיו מי לו די מאנדי אם לא אעשה כך או איפכא אי הוי שבועה או לא או שאמר שמעון ה' יעיד עלי אם לא אעשה כך מהו הוי שבועה או לא:

תשובה כבר נשאלתי על כיוצא בזה במי שאמר לחבירו תאמין בהשם שאעשה לך דבר פלוני או שאמר תבטח בה' שאעשה לך דבר פלוני והעליתי דלא מיבעיא אם היה חייב מן הדין לעשות אותו דבר דפשיטא דנדר גדול נדר לאלהי ישראל לקיים ולעשות מה שהוא חייב מן הדין אלא אפי' שלא היה חייב מן הדין לקיים דברו כיון שהבטיחו באמונת ה' אין לך נדר גדול מזה שאם אינו מקיים דברו נמצא כמי שאינו מאמין בה' ב"מ והוי כאלו אמר באמונת ה' שאעשה דבר פלוני והכא נמי לא שנא כיון שאמר איל דיו מילו דימאנדי אם לא אעשה דבר פלוני הוי כאלו אמר יכהו ה' אם לא יעשה דבר פלוני דהוי אלה ואלה היא שבועה דכתיב אם לא אלתי אשר הפר וכתיב אשר השביעו באלהים וא"כ הוי אלה בהזכרת ה' וחייב לקיים. וכן אם אמר יעיד ה' עלי אם לא אעשה דבר פלוני ודאי לא נתכוון להודיעו כי ה' יעיד עליו כי דבר פשוט הוא אלא להכי נתכוון שהוא העד והוא הדיין ויתפרע ממי שלא יקיים דברו ואפילו אם תרצה לומר דלאו שבועה גמורה היא לא גרע מידות ופסקו רוב הפוסקים ידות שבועות כשבועות. וגדולה מזו ראיתי בשם ריב"א ז"ל באחד שאמר כן יעזור ה' ליריאיו והתורה שאקיים אלו התנאים והשיב ז"ל שבועה בשם יש כאן ואף על פי שלא אמר שם אלא בכינוי בלשון לעז כדאמרינן מארי כולא שבועה ע"כ:

וכל מה שכתבתי הוא לענין שחייב לקיים הבטחתו אבל לענין מלקות אין לנו: