שו"ת רדב"ז/קב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עוד שאלת על הכותב ס"ת שצריך לכתוב האזכרות לשמן אם הוא כולל כל שמות הקדש או דוקא שמות ההויה:

תשובה איברא מדלא אמרו כותב כל השמות לשמן ואמרו כל האזכרות משמע על שמות ההויה הוא אומר וכן בדין לפי ששם זה מורה על עצמותו והויתו ית' ואינו שם משותף כשאר השמות ולא היו מזכירין אותו ככתבו אלא במקדש. ובגבולין ע"י כינוי אדני. ומ"מ לדעת האומרים שהמברך בשם אדני חייב מיתה לפי שהוא כינוי לשם ההויה יש להחמיר לכתוב גם כן שמות האדנות לשמן אלא שאני רואה שאין הסופרים נזהרים בכך. וי"ל דשאני מברך שהחמירו בו וחייבוהו מיתה על שם שהוא רגיל לכנות בו שם ההויה אבל לענין לכתוב האזכרות לשמן דוקא שם ההויה וקרוב הוא שעל זה סמכו אבל על שאר השמות כגון אל אלהים וכו' אין צריך. וכן משמע מהא דאמרינן היה צריך לכתוב שנים ג' שמות וכו' והקשו עלה והא לא משכח ג' שמות ההויה יחד בכל התורה כולה והוצרכו לתרץ כגון שהניח ב' ג' שמות חלק ובא לכותבן עתה ביחד ואם איתא דשאר שמות נמי בכלל זה והא איכא שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אלא ודאי דאין שאר שמות בכלל זה. ותו מדאמרינן הציץ אין בו אלא אזכרה א' ובתפילין יש בהם כ"א אזכרות וכתב עלה הרמב"ם ז"ל חייב אדם למשמש בתפילין וכו' שקדושתן גדולה מקדושת הציץ שהציץ אין בו אלא שם א' ואלו יש בהן כ"א שם של יו"ד ה"א בשל ראש וכמותן בשל יד ע"כ. הרי שפי' בהדיא שאזכרה היא שם של יו"ד ה"א ומכאן ראיה גמורה שלא נקראת אזכרה אלא שם ההויה: