שו"ת רדב"ז/צו
שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שמת ויש עליו חובות למלך וחובות לבני אדם ונכנס אחיו במקומו אי זה מהם קודם דמוטב שיפרע לבעלי ברית ואם יחסר יהיה על המלך או המלך קודם:
תשובה המלך קודם משום דקי"ל שעבוד המלך אלים ועדיף וחשיב כגבוי הילכך כל חוב המלך בין עסקא בין מסים וארנוניות בין אלתזמת בין סחורה שקנה מאת המלך הוא קודם וראיה גמורה מדאמרינן פרק חזקת הבתים והני זהרורי דזבין ארעא לטסקא זבינייהו זביני וה"מ לטסקא אבל לכרגא לא מאי טעמא כרגא אקרקפתא דגברא מנח רב הונא בריה דרב יהושע אמר אפי' שערי דכדא משתעבדי לכרגא וקשי בה אמימר א"כ בטלת ירושת הבכור דהוה ליה ראוי ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק וכתב עלה ר"ש א"כ דאפי' שערי דכדא משתעבדי לכרגא היכי יתקיים הכתוב דכתיב בכל אשר ימצא לו הרי באותו המלכות ביטלת ירושת בנו הבכור דכל ממון האב אם מת ולא פרע עדיין כרגא דשנה זו הוה ליה ממונו ראוי דאינו מוחזק בו כלל כי אם המלך דשעבוד המלך עדיף משאר שעבודים וכגבוי דמי ע"כ. וכתבו התוספות דאפילו קרקע שוה אלף זוז משועבדת לדבר מועט ולא דמי לשעבוד כתובה וב"ח ומשום הכי לא מתבטל בהו ירושת בנו הבכור הא למדת שכל זמן שיש חיוב למלך מתבטלת ירושת הבכור משום שכל הנכסים הם ראויים דחשבינן להו כאלו הם גבויים למלך. וא"כ הדבר ברור שהמלך קודם דחשבינן ליה כאלו גבוי:
ואע"ג דקאמר תלמודא ולא היא ולא קי"ל כר' הונא בריה דרב יהושע דאמר אפי' שערי דכדא משתעבדי לכרגא ואי אית עליה כרגא וזבין מקרקעי או מטלטלי זביניה זביני ה"מ מפני שאין חוב המלך מוטל על הנכסים כלל אלא אקרקפתא דגברא מנח אבל כל חיובי המלך המוטלים על כל הנכסים אין הבכור נוטל בהם פי שנים דומיא דטסקא על הקרקע: ומינה למי שהמלך קודם כיון שמפני שהכל כגבוי אצל המלך מבטלינן חלק הבכור וזה פשוט:
ושוב ראיתי שכתב כן הרמב"ן ז"ל ושמעינן מינה מי שמת והוא חייב למלך כלום ממיני המסים והשתחורות המוטלים על הממון אין בנו הבכור נוטל פי שנים בנכסים וכן כתב נמקי יוסף וכן כתב הר"ן ז"ל הילכך הדבר ברור כיון שאין הבכור נוטל בנכסים פי שנים כ"ש שהמלך קודם לכל הבעלי חובות דשעבודא דמלכא עדיף ואלים והוי כגבוי והרי חובות המלך מוטלים על כל הנכסים מקרקעי ומטלטלי הילכך הוא קודם בהם: