שו"ת רדב"ז/צג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שצוה תנו חלק לפלוני בנכסי כמה יתנו לו לפי שראית בזה מחלוקת פוסקים אמאן נסמוך:

תשובה הנכון שבפסקים דנוטל רביע וכן פסק הרי"אף ז"ל והגאונים ורוב האחרונים ז"ל והכי משמע פשטא דסוגיא דהמוכר את הבית דאיבעיא לן ופשטינן לה מדתניא האומר תנו חלק לפלוני בכור סומכוס אומר אין פחות מרביע ובין לדעת הפוסקים כסומכוס בממון המוטל בספק חולקים ובין לדעת הפוסקים דלא כסומכוס הכא לא מטעם ממון המוטל בספק הוא אלא הכי קיים להו דחלק משמע רביע ונפשטה בעיין. וי"מ דטעמא דסומכוס משום ממון המוטל בספק הוא ורבנן פליגי עלייהו וקי"ל כרבנן הילכך האומר תנו חלק לפלוני בנכסי עליו להביא ראיה ואינו נוטל אלא כל דהוא ולא מייתי מלתא דסומכוס לומר דהלכתא כוותיה אלא לאשמעינן דהאומר תנו חלק מספקא לן אי חלק כל דהוא קאמר או פלגא ולהכי קאמר סומכוס דנוטל רביע וממילא שמעינן דלרבנן דפליגי עליה דסומכוס המוציא מחבירו עליו הראיה וזה ודאי רחוק דא"כ ה"ל לתלמודא לאסוקי מלתא ורבנן פליגי עליה דסומכוס כי היכי דנדע פסקא דבעיין. ותו דאי לא יהבינן ליה מידי נמצא שהוציא המצוה דבריו לבטלה:

ותו דהא דתניא בתוספתא תנו חלק בנכסי לפלוני ירש עם הבנים מני לא רבנן ולא סומכוס דאי רבנן הא אמרי המוציא מחבירו עליו הראיה:

ואי סומכוס הא אמר נוטל רביע. ובשלמא לשיטת רשב"ם הא מני רבנן היא ואנן קי"ל כסומכוס ובהא איכא לתרוצי דתרווייהו סומכוס והכא מיירי בשאין לו בנים כמו שתירץ רשב"ם ז"ל. והרמב"ם ז"ל תפס לו דרך אחרת וכתב פי"א מהלכות זכייה ומתנה שהאומר תנו חלק לפלוני בנכסי יטול אחד מששה עשר ויש מי שהורה שיטול רביע ע"כ. וכתב עלה הר"ן ז"ל נראה שהוא סובר דכיון דבמילי אחריני לא בקיאינן אלא בהנך דאמור רבנן אין לך אלא הפחות שבשיעורים דהיינו לתפוס ע"כ. וק"ל כיון דתנו חלק לפלוני לא בקיאינן ובהנך דאמור רבנן בקיאינן היכי אתיא למפשט בעיין מדבר שאנו בקיאים לדבר שאין אנו בקיאים וי"ל דהכי פשטינן לבעיין לפי שטה זו דמתני תנא כל הני ולא תני האומר תנו חלק לפלוני בנכסי משמע דהני דתני תנא פסיקא לה שיעורייהו אבל האומר תנו חלק לפלוני בנכסי לא פסיקא ליה הילכך כיון שהדבר סתום תפוס פחות שבשיעורין דתני תנא דהיינו אחד מששה עשר. וא"ת אמאי לא פסיקא לתנא כי היכי דפסיקא ליה תנו חלק לפלוני בכור דיטול רביע. וז"ל בכור גופיה הוא הוא חלק מנכסיו:

ותנו חלק מהחלק משמע להו רביע אבל חלק מנכסי לא פסיקא להו ומשום הכי תפסינן פחות שבשיעורין כל זה כתבתי ליישב שיטת הרמב"ם ז"ל. אבל הנכון דברים כפשוטן דנפשטא בעיין מרישא דברייתא דקתני אין פחות מרביע וכתוב בשם הריטב"א ז"ל שאם אמר יחלוק פלוני עם בני נוטל מחצה ואם אמר יחלוק פלוני עם בני פלוני ופלוני נוטל כא' מהבנים. ומסתברא לי דמינה נמי אם אמר תנו חלק לפלוני עם בני פלוני ופלוני נוטל רביע חלק כגון אם יש שני אחין חולקים הנכסים לשלשה ונוטל רביע של החלק דהיינו אחד מי"ב בנכסים וכן כל כיוצא בזה: