שו"ת רדב"ז/פא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני על כהן המגרש אם כותבין בגט פלוני הכהן או לא:

תשובה תנן בגט פשוט כיצד יעשו ישלשו ואם היו משולשין יכתבו סימן ואם היה מסומנים יכתבו כהן פי' אם היה א' מהם כהן יכתבו פלוני הכהן לווה מפלוני ישראל משמע מהכא שלא היו נוהגין לכתוב כהן בשטרות ולא בגיטין. ואע"ג דאיבעיא להו פ"ב דכתובות מהו להעלות משטרות ליוחסין ומשמע שהיו נוהגין לכתוב כהן בשטרות איכא למימר דלא הוו נהגי למכתב כהן אלא איתרמי דכתב אני פלוני כהן לויתי ממך מנה וחתמו סהדי והכי מוקמינן לה התם ועלה קא בעי מהו להעלות משטר זה ליוחסי' אבל לעולם אימא לך שלא היו נוהגין לכתוב כהן ולפי שטה זו הדבר ברור שאין צריך לכתוב כהן. ואפילו תימא דבימי התנאים לא נהגו לכתוב כהן ובימי האמוראים נהגו לכתוב אם כן הדבר תלוי במנהג המדינה במקום שנהגו לכתוב כותבים ובמקום שלא נהגו אין כותבים ואם כתב לא הפסיד. וראיתי למהר"י שכתב בשם אחד מהגדולים שאם לא כתב כהן הגט פסול ותמהני מנא ליה האי חומרא ואפילו תימא דלא אמרה אלא במקומו שנהגו לכתוב כהן וכיון שזה לא כתב כהן משמע דאחר הוא המגרש נהי דמועיל טעם זה לכתוב כהן לכתחלה אבל לפסול את הגט בשביל כך אין לנו דכיון דכתב וכל שום וחניכא דאית ליה הרי כהן בכלל וחומרא יתירא היא ואין לסמוך עליה. וקרוב אצלי שגם הוא לא אמרה אלא לדעת האומרים שאין לכתוב וכל שום וחניכא. ואם אין במקום מנהג ידוע כגון עיר חדשה לא יכתבו כהן שכן היה מנהג התנאים וגם בזמן האמוראים כאשר כתבתי אם לא שיהיו שם שני יוסף בן שמעון בן יעקב שאז צריך לכתוב כהן. ואם שניהם כהנים או לויים או ישראלים כותבים דורות והכי איתא בתוספתא בהדיא כלומר כותבים דור רביעי או חמישי עד שיוכרו ויובדלו אחד מחבירו: