שו"ת רדב"ז/עט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שמת והניח יתום קטן ויש עליו חובות בשטרו' ושעבוד להם מטלטלי אגב מקרקעי ואחר שלוה מן האחרון לא קנה מטלטלין ונמצא שלא נשתעבדו הנכסים אלא לראשון אלא שהראשון הגיע זמנו ליפרע אלא שאין נפרעים מנכסי יתומים עד שיגדילו. והשטר האחרון לא הגיע זמנו ליפרע בחייו ויש ספק מי קודם לפי שאין בנכסים כדאי לשניהם וגם לא תפס א' מהם מי אמרינן בעל השטר האחרון גובה שהרי לא פרע בחייו ונפרע שפיר מן היורש הקטן ונדחה בעל השטר הראשון עד שיגדל היתום ואם ימצא יגבה ואם לא יפסיד. או דילמא כיון שיש במטלטלין הללו דין קדימה שהרי כתב לו מטלטלי אגב מקרקעי אומר אני קודם ונהי שלא אגבה עד שיגדל היתום מ"מ יהיו הנכסים מונחים בב"ד עד שיגדל היתום יורה המורה הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים:

תשובה נכסים הללו נשתעבדו למי שקדם שטרו ולא לזה האחרון כיון שלא קנה נכסים אחר שלוה ממנו ולא אמרו ז"ל אין נפרעים מנכסי יתומים אלא עד שיגדילו אלא לתועלת היתומים שמא יביא ראיה אבל לא להפסיד את המלוה אשר קדם שטרו ולזכות את האחרון שלא נשתעבדו לו הנכסים הילכך שורת הדין שרואים כמה הוא החוב הראשון ומניחים אותו בב"ד והשאר נותנים אותו לב"ח המאוחר וכשיגדילו היתומים אם ימצאו ראיה שפרע אביהם נותנים אותו לב"ח המאוחר לתשלים חובו ואם לא ימצאו ראיה נותנים אותו לב"ח אשר קדם שטרו אשר נשתעבדו לו. ואם קדמו ב"ד ויגבו הנכסים לב"ח המאוחר מה שגבה לא גבה דהאידנא חזרה המטלטלין כדין הקרקעות ויש בהם דין קדימה דכולהו שטרי כתבי ושעבוד ליה מטלטלי אגב מקרקעי: