שו"ת רדב"ז/עד
מעשה שעשו אנשי שלוניק ששכרו המדינ' מהשובשי של המדינ' אם יספיק כאלו שכרו משכירו ולקיטו של בעל הבית ושאלת ממני אודיעך דעתי לפי שנפל מחלוקת בין החכמים יצ"ו כי מקצתם רוצים לקיים המנהג הראשון שהוא לתקן המבואות ומקצתה אומרים שדרך זה היא קצרה וטובה:
תשובה אחר אשר הסכימה דעתי שלא אשיבך דבר לפי שראיתיך מתרים דברים כנגד הראשונים אשר אנחנו שותים בצמא את דבריהם שבתי וראה כי טובה תוכחת מגולה וגו' העליתם בשם רש"י וא"ז ורבינו ברוך ז"ל שצריך לשכור בכל שבת ושבת וכתבת דאע"ג דמלשנא דהרא"ש ז"ל נראה כאלו רוצה לדקדק בדברי רש"י ז"ל דלא קאמר הכי אלא היכא שהעכו"ם חוזר מהשכירות. פשיטא לע"ד דליכא להאי דיוקא דהרי בפי' כתב רש"י ז"ל הטריחוהו חכמים וכו' ועל כן הצריכוהו להשכיר בכל שבת ושבת ואי איתא דאיירי בשחוזר מהשכירות מאי חדושא אתא לאשמעינן עכ"ל. ואם אתה בעצמך מודה שאתה עני הדעת איך תחלוק על הרא"ש שהוא עשיר הדעת בלשון פשיטא וכי אתה בקי ממנו בלשון רש"י. ומה שאתה מקשה מאי למימרא צריכא וצריכא דה"א דעכו"ם לא מצי למיהדר ואי הדר לא חיישינן ליה קמ"ל דמצי למיהדר וצריך לשכור ממנו בכל שבת ושבת. וכ"ת מהר"ם ז"ל דעכו"ם שהורגל להשכיר רשותו ועתה אינו חפץ אין שייך בע"כ שכירות ואע"ג דמערב הרגיל נוטלים ממנו בע"כ כדאמרינן לקמן לא אמרינן שוכר כמערב לענין זה ע"כ וא"כ שפיר איצטריך לא שמעינן דאם חזר בו העכו"ם צריך לחזור ולשכור ממנו. וכן פירש המרדכי דברי רש"י. עוד יש טעות במה שכתבת נראה כאלו רוצה לדקדק בדברי רש"י ע"כ. והלא בפירוש כתבו הרא"ש והמרדכי כן ואינו רחוק שיפורשו ג"כ דברי א"ז על דרך זה והן לא ידיע ליהוי לך שלא נניח דברי הפוסקים המפורסמים אצלנו ונסמך על דברי א"ז. עוד כתבת ואע"ג דחלקו על הני רבוותא הרא"ש והמרדכי וההגהות מ"מ נקיטינן מיהא דחשו למיזל בתר תקנתא דרבנן וכו' נראה שהעלמת עין משאר הרבנים בעלי סברא זו והרי יש יותר מעדה שלמה ואין זה אלא מאוס בטוב ובחור בהפכו והנה בעלי סברא זו לא חששו למיזל בתר תקנתא דרבנן שלא הלכו ז"ל בדבר להחמיר אלא להקל דמדינא דירת עכו"ם כדירת בהמה וכן תמצא בכל משפטי שכירות מהעכו"ם הקלו. וכ"ש האידנא דישראל דרים במבואות לבדם והעכו"ם לבדם. ותו דשפיכות דמים לא שכיח כולי האי דיראים ממשפט המלכות. ומעתה מה שהעלית דכל הפוסקים שלא הזכירו לשכור משר העיר אזלי לחומרא אינו נכון כלל דלא אמרינן הכי אלא באיסורי תורה וכיוצא בהם אבל בעירוב וכיוצא בו שאינו אלא תקנתא בעלמא אדרבה סתמו להקל וכי עדיף סתם ממחלוקת מפירש ואפי' של יחיד אמרינן להקל כ"ש בדבר סתום דאמרינן סתמו לקולא ושוכרים משר העיר ומיהו אין דעתי לשכור מהשובשי דאין זה שר העיר אלא ראוי לקיים המנהג הראשון וכן אנו נוהגין שאם אתה אומר לשכור מהשובשי א"כ נשכור מכל א' מעבדי המלך דהוי כשכירו ולקיטו או מכל א' שאוכל פרס מן המלך יר"ה וכזה לא שמענו שאם הקלו לשכור משר העיר לא אמרו לשכור משכירו ולקיטו של שר העיר והבו דלא נוסיף על המחלוקת. והמלך בעצמו דין שר העיר יש לו לפי דעתי ואם אתה סובר שיש לו דין ב"ה יפה עשו לשכור מהשובשי או מא' מעבדי המלך:
כללא דמלתא דעתי הוא שמותר לשכור משר העיר ולא מהשובשי ולא מאחד מעבדי המלך יר"ה אלא ראוי לחזור למנהג הראשון ולתקן המבואות וכן נוהגין בכל המקומו' אשר שמעתי שמעם עיין בתשובת הרשב"א סי' תרנ"ו: