שו"ת רדב"ז/סו
שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן בכור יעקב שמת בלא בנים ויבם שמעון את אשתו ואח"כ מת יעקב מי נוטל חלק בכורתו של ראובן שמעון שיבם את אשתו או מתחלק לכל האחין:
תשובה אדמבעיא לך בחלק הבכורה משמע דפשיטא לך דחלק הפשוט נוטל אותו שמעון שיבם את אשתו והא ודאי ליתא דהכי הוי הסכמת רוב הפוסקים והרמב"ם ז"ל מכללם דאין שמעון נוטל חלק במה שהיה ראוי לראובן בירושת אביו דבכור קרייה רחמנא ליבם שנא' והיה הבכור וכי היכי דבכור אינו נוטל בראוי כבמוחזק גם היבם אינו נוטל בראוי כבמוחזק ואלו הנכסים ראויים הם לראובן כיון שמת בחיי אביו הילכך אינו נוטל בהם היבם כלום אלא הרי הוא כשאר אחים וחולקין מה שירשו מאביהן בשוה ואע"ג דאם היו לראובן זה בנים ואפי' בת יורשת חלק בכורתו בנכסי יעקב אע"פי שמת ראובן בחיי אביו שאני יורשים שבאים מכח ירושה ויורשים בראוי כבמוחזק אבל יבם בנחלת אחיו לא הוי יורש אלא משום דכתיב יקום על שם אחיו לנחלתו וקרייה רחמנא בכור לענין נחלה זו כדי שלא ירש בראוי כשאר יורשין ושני דינין אלו כתב הרמב"ם ז"ל בפרק שני כתב מי שהיו לו שני בנים בכור ופשוט ומתו שניהם בחייו וכו' ובפ"ג כתב מי שיבם אשת אחיו הרי הוא יורש בכל נכסיו המחזיקים וכל הראוים לבוא לאחר מכאן הרי הוא בהם ככל אחין שהרי בכור קרא אותו הכתוב שנא' והיה הבכור וגו'. וכתב בעל מ"מ ומדברי רבינו מתבאר שאם מת האב אחר מיתת הבן אין היבם נוטל בנכסי הזקן חלק המת מפני שנכסים אלו ראויין למת וזהו ראוי שאין יורש וכן עיקר וכן העלו הרמב"ן והרשב"א ז"ל ביבמות ע"כ. וכן כתב נמקי יוסף בשם הרי"טבא ז"ל וכן כתב הטור בלי חולק. ולפי דרך זה צריך לפרש הא דאמרינן פרק השותפים פשיטא חלק בכור וחלק פשוט יהבינן ליה אחד מצרא יבם מאי אמר אביי היא היא מאי טעמא בכור אמר רחמנא. רבא אמר אמר קרא והיה הבכור הווייתו כבכור ואין חלוקתו כבכור ומשמע פשטא דהך סוגיא דיבם נוטל חלק המת וצריך לפרש כגון שמת יעקב הזקן ועדיין ראובן קיים ולא הספיקו לחלוק הירושה עד שמת ראובן ויבם שמעון את אשתו שהרי ראוי הוא לראובן ואם היה ראובן בכור נוטל היבם ג' חלקים שני חלקים של ראובן ויהבינן להו הני תרתי אחד מצרא וחלק שלו נוטל על פי הגורל דקי"ל כרבא דאמר הווייתו כבכור ואין חלוקתו כבכור. ואם ראובן לא היה בכור נוטל היבם שני חלקים כפי הגורל. ומסוגיא זו למד הרשב"א ז"ל שאם לקחו שדה בשותפות זה שני חלקים וזה חלק א' כשבאים לחלוק נוטל שני החלקים יחד שע"מ כן קנו ושני חלקיו הם כחלק א' דומיא דחלק בכורה וחלק פשוט דיהבינן להו אחד מצרא אבל אם קנו שדה ג' בני אדם וחזר אחד מהם וקנה חלק חבירו חולקים על פי הגורל אפי' שיפלו שני חלקיו מפוזרות דסוף דינא כתחלת דינא שאם היו הג' באים לחלוק היו חולקים על פי הגורל השתא נמי שקנה אחד חלק חבירו חולקים בגורל ודמיא ליבם שבא ליטול חלק אחיו וחלקו דלא יהבינן להו א' אחד מצרא אלא ע"פ הגורל:
וא"ת בשלמא חלק בכור וחלק פשוט כתב רחמנא פי שנים מקיש חלק בכורה לחלק פשוט כדנפקא בפרק יש נוחלין אבל שותפים שלקחו שדה מנא לן דיהבינן להו אחד מצרא. וי"ל דגבי חלק בכורה וחלק פשוט שני חלקים הם אלא שהכתוב עשאן חלק א' אבל שותפין שקנו שדה זה קנה שני שלישים וזה שליש לא צריך קרא שהרי שני השלישים חלק א' הם אלא שהוא חלק גדול ופשוט הוא: