שו"ת רדב"ז/נז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שקנה סחורה בפני שמעון ואמר לו שמעון אתן לך ריוח דינר ותננה לי ונתנה לו אם יש לו עליו אונאה אי דמיא לנושא ונותן באמונה דקי"ל דאין לו עליו אונאה או דילמא לא דמיא:

תשובה אין לו עליו אונאה ומכ"ש הוא אם סומך על אמונתו של זה לא יסמוך על מה שראו עיניו והראיה ממה שכתב ר"ח ז"ל בטעם הדין וז"ל נושא ונותן באמונה במביא סחורתו ומצאו חבירו הרוצה ללוקחה ונתרצו לתת לו סך ידוע מריוח והלה אומר בכמה קנה וכן הוא האמת אין לו אונאה לפי שלא סמך משעה ראשונה על השיווי אלא על הדמים שלקח זה ע"כ אף הכא נמי לא סמך על שיווי הסחורה אלא על מה שנתן ראובן בפניו ולפיכך אין לו עליו אונאה: