שו"ת רדב"ז/נא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן ושמעון שיש להם דין ולוי יודע להם עדות אבל הוא נוגע בעדות אם יעיד לזכות ראובן הוי נוגע בעדות ואם יעיד לחובתו אינן נוגע בעדות אם יכול להעיד לחובת ראובן ולתועלת שמעון או דילמא נפסל להאי סהדותא בין לזכות בין לחובה:

תשובה יכול לוי להעיד לתועלת שמעון כיון שבעדותו זה אינו נוגע לעדות אעפ"י שאם היה מעיד לתועלת ראובן היה מגיע לעדות וזה החילוק יש בין העד הנוגע בעדות ובין העד הפסול משום קורבה דאלו הפסול משום קורבה אין מעיד כלל לתועלת חבירו ולא לחובתו אבל הפסול מפני שהוא נוגע בעדות כיון שהוא מעיד לתועלת שמעון ואז אינו מגיע בעדות יכול להעיד. וראיה לדין זה מהא דאקשי' פרק חזקת הבתים וכיון דאסהיד ליה דלוי הוא היכי מצי מפיק ליה מיניה. ומתרצי' דאמר ידענא דהאי ארעא לאו דיהודה היא וה"פ וכי אסהיד ללוי היכי הדרא ליה וכיון שכן לא הוי נוגע בעדות ומצי מעיד ואוקימנא דאמר ידענא בהאי ארעא דלאו דיהודה היא הילכך נוגע בעדות הוא והא הכא נהי דאלו מעיד דלאו דיהוד' היא נוגע בעדות הוי אי אסהיד דלוי היא מקבלינן מיניה וכן העלה הר"ן ז"ל ודברים של טעם הם כיון שאין לו הנאה בעדותו אמאי לא מקבלינן מיניה אבל פיסול קורבא פסול הגוף הוא ובכל גוונא פסל רחמנא סהדותא דיליה בין לזכות בין לחובה: