שו"ת רדב"ז/נ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שמכר לשמעון סחורה בהקפה לזמן בקנין ועדיין לא משך שמעון הסחורה ושוב נודע לראובן כי שמעון מבזבז נכסיו והוא ירא למסור לו הסחור' שיפסיד וכשיגיע הזמן לא ימצא מה יגבה אם כופין את ראובן לתת לשמעון הסחורה או לא:

תשובה אם נתברר בעדים ששמעוו מאבד הנכסים ומבזבז יותר מדאי קנין בטעות הוא ובטל המקח ואם לא נתברר בעדים אלא קול בעלמא הדבר תלוי בראות ב"ד אם רואים שיש ממשות בטענת ראובן אין מוציאין מיד ראובן ואם ירצה שמעון לקיים המכר עכ"פ מוכרים הסחורה על ידי ב"ד ואם יהי' שם ריוח או הפסד יהיה על שמעון ואם יביא שמעון עכו"ם טובים כפי ראות ב"ד נותנין לו סחורתו וכשיגיע הזמן פורע הוא או העכו"ם ואם יראה לב"ד שאין ממשות בטענ' ראובן כופין אותו לתת הסחורה ביר שמעון כפי התנאים הכתובים בשטר המכר. והוי יודע שאם הגיע הסחורה ליד שמעון אפי' שיהיה מבזבז נכסיו אין נזקקים לו כלל עד שיגיע זמנו. ואם יש לו ממון ביד אחרים פלוגתא דרבוותא אם מעכבים אותו עד שיגיע זמנו והנכון שבפסקים לעכב ומ"מ צריך לב"ד לחקור יפה אם הזמן הוא ארוך או קצר ואם יש לו נכסים שאפי' שיבזבז עדיין ישאר כדי חובו של זה או לא. כללא דמילתא הכל תלוי כפי ראות ב"ד לעכב או שלא לעכב: