שו"ת רדב"ז/לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בסומא בשתי עיניו אם מותר לישא את כפיו:

תשובה לכאורה היה נראה שלא ישא את כפיו שכן כתב הר"ב ז"ל וכן הסומא באחד מעיניו לא ישא את כפיו ואם היה דש בעירו והכל היו רגילין בזה הסומא בא' מעיניו וכו' תידוק מינה שאם היה סומא בשתי עיניו אפי' היה דש בעירו לא ישא את כפיו. וכן כתב רבינו ירוחם ז"ל וז"ל וסומא לא ישא את כפיו וסומא בא' מעיניו ישא ודוקא שדש בעירו וכו' וכד מעינת בה שפיר תשכח דלאו הכי הוא אלא שלא חייב לישא את כפיו דסומא חייב בכל המצות האמורות בתורה ורבינו ירוחם ז"ל אזיל לשיטתיה דסובר סומא פטור מכל מצות האמורות בתורה וכבר הוכחתי כן בתשובה אחרת מהתלמוד ומדברי כל הפוסקים ולא מצאתי לרבינו ירוחם ז"ל חבר בסברא זו דאין הלכה כר' יהודה אלא כסתמא דמתני' דסומא הרי הוא כאדם בריא לכל דבריו חוץ מלענין עדות והגדה וסנהדרין ומלקרוא בתורה לפי שהוא כקורא על פה ועלייה לרגל וחגיגה ומכל אלה נתמעט הסומא בהדיא ומינה אתה למד דלכל שאר הדברים הרי הוא כאדם שלם וחייב בכל מצות האמורות בתורה מדאיצריך למעט הני הילכך סומא חייב במצות כה תברכו את בני ישראל ואם הוא דש בעירו כיון שהם רגילין בו אין מסתכלין בו. ותו כיון שכבר נהגו לכסות את פניהם שוב אין מסתכלין בו. וא"ת מאי שנא דנקט סומא בא' מעיניו לישמעי' אפי' סומא בשתי דהוי רבותא טפי. וי"ל דאתי לאשמעי' דאפי' באחד מעיניו אם אין דש בעירו אסור וליכא לאקשויי כחא דהתירא הוה ליה לאשמעינן דהא לגבי מומין מה לי סומא מעין א' או משתי עיניו וליכא רבותא טפי בזה מבזה דמדינא בשתיהן מותר שהרי אין המומין פוסלין בברכת כהנים וטעמא דאיסורא משום דטעמא מסתכלין בפניו ואם אינו דש בעירו אפי' בעין א' דכשר לשאר הדברים כגון עדות והגדה ולקרוא בתורה אפ"ה פסול וכ"ש בשתי עיניו אבל אם הוא דש בעירו אין חילוק בין עין אחת לשתי עיניו כיון שהוא דש בעירו ופניו מכוסים לית לן בה. ותו איכא טעמא דחולי זה נמצא הרבה במדינה זו ואינו דבר של תימא ואפי' שלא היו מכוסי' פניהם היה ראוי להתיר שאין העולם מסתכלין אלא בדבר של תימא הילכך אין כאן בית מיחוש ולא יבטל הכהן ג' מצות עשה: