שו"ת רדב"ז/לו

שאלת על שליח הולכה שאין מכיר את האשה ולא יש עדים כשרים שזו אשתו של פלוני אלא קרובים או נשים אי סגי בהכי או לא:

תשובה מהר"ר ישראל העלה בדבר זה להחמיר דכיון דנקטו כל הפוסקים סמ"ג ובאשרי ובמרדכי ז"ל עדים סתם עדים כשרים משמע. עוד הביא ראיה מההיא דאמרי' סומא פסול להיות שליח להולכה אמר רב ששת לפי שאינו יודע ממי נטלו ולמי נותנו מהכא משמע שצריך השליח להכיר את האשה או שיהיו עדים מכירים שהיא אשתו. ואני קשיא לי דהא קי"ל גבי יבום וחליצ' דסגי בעדו' קרובי' או נשים והכי אסיקנא בפרק החולץ והלכתא גלויי מלתא בעלמא הוא והלא כ"ש לגבי גירושין דכיון דאם יבא בעלה ויאמר לא גרשתיה תצא מזה ומזה והולד ממזר אם לאו דקושטא הוא שהיא אשתו של פלוני לא היתה מקבלת גט וא"כ כ"ש דסמכינ' אקרובים ואנשים דגלויי מלתא בעלמא הוא דדבר רחוק הוא שתתגרש אשה בגט שאינו בשם בעלה: ואפילו תימא בשם בעלה הא קי"ל דהיכא דהוחזקו שני יוסף בן שמעון משלשין בשמות ומה שהביא ראיה מהך דסומא לא קי"ל כרב ששת אלא כרב יוסף דפליג עליה דאמר דטעמא הוי משום שאינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם ונפקא מינה שאם היה פתוח בשעת כתיבת הגט ונסתמא הרי הוא כשר להולכה ואומר בפני נכתב ובפני נחתום ופריך דאפילו לרב ששת ה"מ סומא אבל שאר כל אדם יכול לעשות שליח אף על פי שאינו מכירה. וז"ל מגיד משנה אבל פקח אף ע"פ שאינו מכירה אלא ששואל לאחרים עליה יכול ליתנו והוכיחו כן ועקר ע"כ:

וכן כתב הר"ן ז"ל הרי לך שלא כתב עדים אלא שואל לאחרים עלי' משמע אחרים כל דהוא והכי משמע לי מדברי הרי"אף ז"ל שכתב בפרק החולץ וכיון דקי"ל דאשתמודענוהי להאי פלנייא גלויי מלתא בעלמא הוא ואפילו קרוב ואפילו אשה מהימני דלאו אמלתא דאיסורא קא מסהדי ולאו אממונא קא מסהדי אלא גלוי מלתא בעלמא הוא דמגלו לן דהדין נינהו גברא פלן והא ניהו אתתא פלניתא וכיון דמודע ליה הכי הרי אתחזק גבי דההוא סהדא מפומא דהאי קרוב או מפומא דהאי אתתא דהאי איהו פלניא והאי איהי פלינתא הילכך שרי ליה לסהדא למסמך אפומייהו ולמסהיד עילויה דההוא גברא או דההיא אתתא בין לענין איסורא בין לענין ממונא ע"כ. הרי שהשוה כל הדברים בין חליצה או שאר איסור או ממון כיון דלא הוי אלא גלויי מלתא בעלמא וכ"ש בנ"ד דאיכא נמי טעמא דעיגונא דאתתא וטעמא דדיקא ומנסבא דאי לאו דקים לה שזה בעלה לא היתה מתגרשת כיון שהחמרנו עליה בסופה. ומ"מ מודה אני היכא דליכא עיגונא צריך שיעידו עדים כשרים שזו אשתו של פלוני וכן משמע לשון הטור סימן קמ"א שכתב השולח גט לאשתו ואין השליח מכירה יתנהו לה על פי שנים שיעידו בפניו שהיא זאת אשתו ע"כ. וגבי חליצה כתב וצריכים הדיינים שיכירו שהיא אשת המת והוא אחי המת מאביו והכרה סגי בקרובים ונשים ע"כ. משמע דגבי חליצה סגי בקרובים ונשים אבל גבי גירושין לא סגי אלא בשני עדים כשרים:

ואי איפשר לומר שאם עבר ונתנו לה בהכרת קרובים ונשים שלא יהיה גט אלא ודאי לכתחלה קאמר שצריך עדים והיינו דכתב יתנהו לה על פי שנים ולא כתב לא יתנהו לה אלא על פי שנים שיעידו וכו' הילכך היכא דאיכא משום עיגונא דהוי שעת הדחק סמכינן אהכרת קרובים ונשים. ודמיא להא דתני ר' ישמעאל בשעת הסכנה כותבין ונותנין אעפ"י שאין מכירין. וכתב רש"י ז"ל שאם לא תסמוך על אלו לא תמצא אחרים והכא נמי אם לא תסמוך על אלו הקרובים לא תמצא אחרים ואזלא ומתעגנא. עוד אפשר לומר כי מה שכתב הטור והמרדכי וסמ"ג שיתנהו לה על פי עדים לאו לאפוקי קרובים אמרו אלא לאפוקי מהנך רבוותא דפסקו דכיון שאינו מכירה הוי שליח שלא נתן לגירושין ואינו יכול לגרשה הוא אפילו שיאמרו לו עדים כשרים שזאת אשתו של פלוני. תדע דהכי הוא דאי אמרת בשלמא דלא בעיני' עדים ממש היינו שמעידים בפני השליח וסגי בהכי אבל אי אמרת עדים ממש כשאר עדיות דעלמא ליבעי קבלת עדות בפני ג' אלא ודאי לאו דוקא דלא הוו אלא גלויי מלתא בעלמא וכדכתיבנא: