שו"ת רדב"ז/לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי על מה סמכו לאכול עופות ממולאים וכיוצא בהם כיון דאתריה דהרמב"ם ז"ל הוא והוא ז"ל אסר בהדיא וכן נראה דעת הריא"ף והגאונים ז"ל:

תשובה איברא דהרב ז"ל אסר אפי' שיהיה המילוי מבושל אבל כל האחרונים חלקו עליו ואמרו שאחר שהוא מוכשר ע"י מליחה אין לחוש וכן נהגו בכל אותם הארצות ואותם שבאו למצרים נשארו על מנהגם. ומ"מ מסתברא לי שהמילוי אשר נהגו בו בזמן הזה אפי' הרב ז"ל מודה דמותר לפי שהטעם שלו הוא לפי שהוא מצריך להשליך הבשר לתוך המים רותחין אחר המליחה כדי שיתלבן מיד כדי שלא יצא הדם ודם האיברים שלא פירש מותר וכשחללן מלא מבשר או זולתו אין המים הרותחין נכנסין לתוכן יפה והעופות פולטין ומה שבתוכן בולע. הילכך אם המילוי רפה ואין עור העוף תפור באופן שיכנסו הרותחים בתוך העוף הרי מתלבן שפיר ושוב אינו פולט דם וכן נהגו שממלאים בתוך חלל העוף מעט בשר וביצים ומיני פירות ומניחין בטן העוף פתוח ומיד נכנסים המים הרותחין בכל חלקי העוף שהרי אינו מעכב כלל וזה נראה לעין. ומה שאסרו הראשונים הוא מילוי עב שמונע המים מלכנס או שתופרים בטן העוף באופן שאין המים נכנסי' אלא מעט מעט:

עוד נהגו למלאות בדרך אחרת בחזה של העוף והמילוי דחוק שם באופן שאי אפשר למים ליכנס וכיוצא בזה אין להורות בו היתר אם לא שילבנו את העוף תחלה ואת המילוי זה לבדו וזה לבדו במים רותחין ואח"כ ימלא אותם ועל דרך זה מותר בלי ספק לכ"ע. ואפי' שנהגו למלאת בדרך זה בלא ליבין כלל מ"מ אין לגעור בהם. חדא דמנהג אבותיהם בידיהם. ותו כיון שמים הרותחים באין משני הצדדין של המילוי ודאי המים מלבנין אותן קודם שיפלטו לתוך המילוי שהרי המים מבחוץ ומבפנים וזה סעד נכון למנהג אבל צריך שיהיה המילוי מבושל אם הוא בשר שאם לא כן המילוי פולט והעוף בולע. והמחמיר תבוא עליו ברכה לפי שדברי הגאונים ז"ל דברי קבלה הם ולא יאכל מולייתא אלא א"כ ליבנו את הכל תחלה במים רותחין. הנל"ד כתבתי: