שו"ת רדב"ז/כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת על זה אינו נהנה וזה חסר אם חייב או לא:

תשובה הרי"אף ז"ל כתב בפרק כיצד הרגל דחייב. אבל הרשב"א ז"ל כתב דפטור והביא ראיה מה' דאמרינן פרק הבית והעלייה דאמר דילמא עד כאן לא אמר רבי יהודה אלא משום שחרוריתא דאשית' וכיון דאיכא פסידא לבעל הבית אפי' בנה העליון את העלייה אמר יורד ודר בתוך הבית אע"ג דאינו נהנה אלא ודאי מיהא שמעי' שכל שזה אינו נהנה אע"ג דאידך חסר פטור שאינו אלא נמי שמונעו מליכנס בביתו שהוא פטור. ולפי דעתי אין מכאן קושיא על הרי"אף ז"ל דהכא דרך דחייה אמר תלמודא אמאי דילמא עד כאן וכו' אבל לעולה אימא לך דטעמיה דר' יהודה משום דאסור לאדם שיהנה ממון חבירו שלא מדעתו. א"נ קנס קנסו אותו שירד וידור בביתו כדי שיתן לבעל העלי' יציאותיו:

וא"ת הא מיחזי כרבית הא תריצו לה בתוספות דליכא משום רבית כיון שלא הלוהו כלום שהרי אם נשרף הבית לא היה נותן לו יציאותיו ולא הוי כמי שמונע את חבירו מליכנס בביתו דפטור דהתם אינו נהנה כלל אבל הכא נהנה הוא מהדירה אעפ"י שיש לו בית לדור הילכך הדר בחצר חבירו דקיימא לאגר אע"ג דגברא לא עביד למיגר צריך להעלות לו שכר והכי מסתבר שלא יהא כל אחד הולך ודר בחצר חבירו ומפסיד לו שכר בביתו לפי שאומר פוק חזי כמה בתים יש לו לדור ושמא בית זו נח לו מהבתים שלו:

כללא דמלתא כל היכא דאיכא פסידא לזה אעפ"י שאין זה נהנה חייב דאפשר דהנאה יש לו ואנן לא ידעינן לה. הנל"ד כתבתי: