שו"ת רדב"ז/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי באותם המוליכים תבשיל לתנור והנחתום עכ"ום אי סגי בהשלכת מעט זבל כדסגי קיסם לפת או לא אלא צריך להניח התבשיל בתוך התנור במקום שראוי להתבשל:

תשובה על הקיסם של הפת אנו בושים אלא שאת' בא להוסיף עלינו גם בתבשיל וז"ל הרא"ש ז"ל ותימא על מה שנוהגין האידנא להקל בהשלכת קיסם לתנור ובהלכות שבין בני ארץ ישראל לבני בבל כתוב בני מזרח משליכים קיס' לתנור ובני מערב אומרים קיסם זה אינו מעלה ולא מוריד אלא א"כ התענה ג' ימים מותר משום חיי נפש והנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין ע"כ. ובשלמא גבי פת התירו ע"י קיסם מפני שלא היו רוב הצבור יכולין לעמוד בה אבל גזירת שאר בשולי עכ"ום היו יכולין לעמוד בה ולא התירו אלא שיסייע ממש בבישול או לחתות בגחלים. וכן נראה מדברי כל הפוסקים אלא שראיתי כתוב בספר כלבו שהשלכת עץ סגי בבישולי עכ"ום ולא חילק בין פת לתבשיל ואין אנו סומכים עליו בזה ולא התירו אלא בפת ובדוחק משום היכירא בעלמא שפת של עכ"ום אסור אבל בשולי עכ"ום כ"ע ידעי דאסור הילכך לא סגי בתנור לבד אלא שיסייע בבישול הלכך בנ"ד אם השליך לתוך התנור זבל שמעל' שלהבת שיש בו שיעור לסייע בבישול מותר ואם לאו אסור ומפני ששולחי' את התבשיל ע"י נערים וגם אין כל אדם יודע שיעור זה הנכון ללמד אותם שיניחו התבשיל בפי התנור במקום הראוי לבשל קצת ואעפ"י שעכ"ום יכניס אותו בפני' אין לחוש שהרי סייע הישראל בבישול הנלד"כ: