שו"ת רדב"ז/אלף שסז

אלף שסז

שאלה מעשה שהיה כך היה ראובן יש לו אח וגירש את אשתו על מנת שלא תנשא לשמעון ומת ראובן בלא בנים ואחר כך נשאת גרישתו ללוי ומת לוי והלכה האשה לפני חכם והתירה לינשא לשמעון באומרו שכיון שמת ראובן הותרה לשמעון וכפי הנראה לא סיימוה קמיה ולא ידע עיקר המעשה וכשבא הדבר לפני ב"ד הפרישוה וגירש אותה. ועתה יורה המורה מה יהיה משפט בני לוי שהיו לה בנים ממנו ומה יהיה משפט האשה. האם מותרת להנשא בלא חליצה ואם יחלוץ לה יבמה. אם תהיה מותרת לשמעון או לא: תשובה גרסינן בגיטין פרק המגרש נענה ר' עקיבא ואמר הרי שהלכה זאת ונשאת לאחד מן השוק והיו לו בנים ממנה ונתאלמנה או נתגרשה ועברה ונשאת לזה שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל ובניה ממזרים. כלומר מן האמצעי. הא למדת שאין זה כריתות ולמד מכאן ר' עקיבא שהמגרש את אשתו על מנת שלא תנשאי לפלוני אינה מגורשת כי לא אמרה תורה כריתות המביאה את ישראל לידי פיסול. ולא קיימא לן הכי אלא כרבי אלעזר דקאמר המגרש את אשתו על מנת שלא תנשאי לפלוני מגורשת וכריתות נקרא. אבל מכל מקום למדנו מדברי ר' עקיבא שאם הלכה ונשאת לאותו שנאסרה עליו שהגט בטל ובניה ממזרים למפרע וכן כתבו הפוסקים והמפרשים ז"ל. ואין הדברים אמורים אלא בזמן שהיה בעלה הראשון חי בזמן שנשאת לשני והוליד ממנה בנים אבל אם כבר מת בעלה הראשון בזמן שנשאת לשני הבנים כשרים וכן כתב בה"ג אמר לה על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני ואנסיבא לאלתר והיו לה בנים בחיי בעל ראשון ומית ליה בעל ראשון והדר הוו לה בנים לאחר מיתתו ועדיין ההוא פלוני דתלייה לתנאי ביה קיים ושתתה יין בחייו לאחר מיתתו דבעל ראשון בטל גט למפרע ובני קמאי ממזרים ובתראי לאו ממזרים ואסירא לשני כיון דבטיל גט למפרע כי (דר"ה ביה) [דר גבה] א"א הויא ותנן כשם שאסורה לבעל אסורה לבועל ע"כ. הא למדת שהבנים שנולדו בחיי הבעל הראשון ממזרים. אבל אותם שנולדו אחר מיתת הבעל הראשון דאסירא מחמתיה כשרים דכיון שמת הבעל מותרת להנשא לאותו שנאסר עליו שאין אדם אוסר את אשתו לאחר מיתתו. וכן נראה מפורש מדברי התוספות שכתבו עלה דההיא דרבי עקיבא שכתבתי למעלה. וא"ת והיאך היה הגט בטל ובניה ממזרים והלא אינה יכולה לעבור על תנאה שהרי אם נשאת לזה שנאסרה עליו נמצא גט בטל ואין קדושין תופסין בה ונמצא שא"א שתנשא. ותירצו דמשכחת לה בשנשאת לאחר מיתת המגרש וכי אמרינן ועברה ונשאת לאו משום דאיכא עבירה בנשואין הללו אלא דכיון שעכשיו הוא עושה למפרע ביאתה ביאת זנות ובניה ממזרים שפיר מיקרי עבירה עד כאן. והרמב"ן והר"ן ז"ל תירצו בקושיין תירוצים אחרים להעמידה אפי' בשנשאת בחיי בעל ראשון וכן היא הסכמת רוב האחרונים ולכולי עלמא אם מת בעל ראשון נסתלק איסורו במיתתו. הילכך בנדון דידן כיון שבשעה שנשאת ללוי כבר מת ראובן האוסר אעפ"י שעתה עוברת על תנאה ונמצא הגט בטל למפרע אין בה אלא משום יבמה לשוק דכתיב לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר וקי"ל דאין ממזר מחייבי לאוין ובני לוי כשרים הם הואיל וכבר מת ראובן האוסר בזמן שנולדו. ואם מת ראובן בין עיבור ללידה הולד ממזר דבתר ביאה אזלינן ואם מת קודם עיבור אפילו אחר שנשאת ללוי הולד כשר וזה פשוט מאד. ובנדון דידן כבר חקרתי על הדבר ומצאתי שמת ראובן האוסר קודם שנשאת ללוי. ואליבא דמאן דאמר יש ממזר מחייבי לאוין ודאי שבני לוי ממזרים הם אבל לא קי"ל הכי אלא כמאן דאמר אין ממזר אלא מחייבי כריתות ומיתות בית דין. ולענין האשה קודם שנשאת לשמעון היתה מותרת לכל אדם שבשעה שמת ראובן כבר היא גרושתו ואינה זקוקה ליבום אבל עתה שעברה על תנאה ונשאת לשמעון נמצא גט בטל למפרע ונפלה לפני אחיו של ראובן לחליצה ולא ליבום ואינה ניתרת לשום אדם עד שיחלוץ לה יבמה וכופין אותו לחלוץ כיון שהיא אסורה עליו ואם אין היבם במדינה צריכה היא ללכת אחריו. וקרוב אני לומר שאם ידע החכם המתיר שראובן היה לו אח ואפילו הכי התירה להנשא לשמעון שהוא חייב לפרוע לה ההוצאה עד שתלך ותחלוץ דאין לך דינא דגרמי גדול מזה. ולענין אם תהיה מותרת לחזור לשמעון אחר שתחלוץ דבר ברור הוא שהיא אסורה לו עולמית שכיון שעל ידי נשואין הללו בטל הגט למפרע הרי היא יבמה לשוק. דתנן בפרק האשה האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך ואחר כך מת בנך ונשאת ואחר כך אמרו לה חילוף היו הדברים תצא והולד הראשון והאחרון ממזר ואע"ג דלענין ממזרות לא קי"ל כהאי מתניתין דאין ממזר אלא מחייבי כריתות ומיתות בית דין מכל מקום לכולי עלמא תצא ואמרינן עלה אמר רב גידל אמר ר' חייא בר יוסי אמר רב יבמה קדושין אין בה נשואין יש בה משום דמחלפא באשת איש שהלך בעלה למדה"י. פי' קדושין אין בה שאם נתקדשה לאחד מן השוק קודם שיחלוץ לה יבמה אינה נאסרה על יבמה אלא אם כן נשאת נאסרה על יבמה משום דמחלפא באשת איש שהלך בעלה וכו' ואיתמר משמיה דרב יהודאי גאון ז"ל שומרת יבם שנשאת בלא חליצה אם אין לו בנים. תצא מזה ומזה מבעל בגט ומיבם בחליצה ואסורה להם עולמית משום דמחלפא וכו' והריא"ף ז"ל ושאר פוסקי הלכות כתבו שאפי' יש לו בנים תצא מזה ומזה. הא למדת דלדברי הכל אסורה לשניהם לעולם ואפילו חזר ונשאה אחר שחלץ לה יבמה תצא משום דמחלפא באשת איש שהלך בעלה למדינת הים. וכן כתבו הפוסקים והכי דייקא לישנא דאסורה להם עולמית. ולא שאני לן בין נשאת בשוגג או נשאת במזיד כיון שנשאת מחלפא באשת איש. אבל אם נתקדשה לבד כתב הריטב"א ז"ל בשם רבותיו שיש חילוק כשנתקדשה במזיד אסורה למקדש ונותן גט ומותרת ליבם. אבל אם נתקדשה בשוגג כגון על פי בית דין הרי זו מותרת לשניהם או חולץ לה יבמה ומותרת למקדש או נותן לה המקדש גט ומותרת ליבם. וטעמא דמסתבר הוא דכיון דאין שם נשואין לא מחלפא וכיון שהיה שוגג ליכא למקנסיה. כללא דמלתא בנדון דידן דבני לוי כשרים הם ואשה זו אסורה לשמעון עולמית. ואם חזרה ונשאת לו תצא אפילו אחר חליצה ואסורה לכל העולם עד שתחלוץ ואינה מתייבמת כלל ואפי' יש לה בנים משמעון תצא. והנראה לע"ד כתבתי.: