שו"ת רדב"ז/אלף שס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אלף שס[עריכה]

שאלה שאלת ממני אם השפחות נאמנות בזמן הזה על הבדיקה: תשובה איברא דדינא דגמרא הוא דנאמנת דתניא הכל נאמנים על ביעור חמץ. אפילו נשים אפילו עבדים וכתבוה כל בעלי ההלכות. ולא אשכחנא בשום דוכתא דמפליג בין עבדים לשפחות. אבל האידנא אני חוכך להחמיר שלא לסמוך עליהם. חדא שהרי הנשים בעצמן אי לאו משום דהמנינהו רבנן בדרבנן לא היו נאמנות משום דעצלניות הן והבדיקה צריכה דקדוק וטורח גדול ובשלמא נשים שמדקדקות במצות וחמירא להו איסור כרת דחמץ אע"ג דטורח הוא סובלות אותו אפילו שעצלניות הן אבל השפחות לא חמירא להו איסור חמץ ועצלניות נינהו ואיכא טורח כולי האי בודקות כל שהוא. ותו שאני רואה כל השפחות בזמן הזה אינן מקבלות מצות כלל מדעתן ואעפ"י שאומרות הן מן השפה ולחוץ מפני שהם מכת העכו"ם ואינן חפצות לימכר לישמעאלים. תדע שהרי כאשר ייצר להם יוצאות לדת ישמעאלים כמעשים בכל יום. ואע"ג דכולם גרים נינהו ואפילו גרי אריות הני נמי דין עבדים יש להם. הני מילי לענין מגע היין או לענין בישולי עכו"ם או לדברים שאינם צריכים טורח כל כך. אבל לענין בדיקה אינני סומך עליהם. ועוד שאין אני רואה אותן נוהגות בכל המצות שהאשה חייבת בהם. ואל תתמה עלי שאני פוסק נגד מה שנראה מן הגמרא שאין זה פסק אלא חומרא שאני מחמיר כפי מה שראיתי בזמני זה והמחמיר תבא עליו ברכה. והנראה לעניות דעתי כתבתי. דוד ן' אבי זמרא: