שו"ת רדב"ז/אלף שמו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אלף שמו[עריכה]

שאלה ראובן גירש את אשתו ואח"כ נתייחד עמה בעדים שרואין אותם והם אינם רואים את העדים ושניהם מודים שבעל לשם קדושין. אם נתבטל הגט בכך או לא: תשובה דבר ברור הוא שלא נתבטל הגט בכך לפי שאדם יודע שאין קדושין בלא עדים ולא בעל לשם קדושין. ומה שהם אומרים שבעל לשם קדושין לאו כל כמיניה דמשום דידעו אחר כך שהיו שם עדים אומרים שבעל לשם קדושין. כן כתב הרשב"א ז"ל וזה לשונו שאם היו העדים רואים ואינם נראים לו לא נתבטל הגט שאדם יודע שאין קדושין בלא עדים אפילו שניהם מודים ע"כ. ומינה נמי שאם הם יודעים שיש שם עדים רואין אותם אע"פ שאינם נראין להם גמר ובעל לשם קדושין ונתבטל הגט אע"פ שאומר שלא בעל לשם קדושין דכיון שלבו גם בה לא שביק היתרא ואכיל איסורא ולא עשה בעילתו בעילת זנות. ושוב מצאתי כן מפורש בתשובת הרא"ש ז"ל. ומה שיש להסתפק הוא אם הם אינם יודעים שיש שם עדים ועדים רואין אותם ומעידים ששמעו שבעל לשם קדושין וכן המקדש אשה בכהאי גוונא מאי כיון דבעל לשם קדושין אדם יודע שאין קדושין בלא עדים ולא הוציא דבריו לבטלה אלא אמר בדעתו שמא יש עדים שרואין אותנו וכיון לקדשה ואמר דבריו על הספק וחוששין לקדושיו או דילמא להכי שתקה וקבלה קדושין לפי שאדם יודע שאין קדושין בלא עדים ורצתה לשחק בו ואת"ל בכה"ג פשיטא דאינה מקודשת שכן נראה מדברי הרשב"א שכתב וז"ל אבל הטמין לה עדים מאחורי הגדר לא דדילמא אי ארגישא בהם לא מקבלה קדושין אלא השתא דסברה דליכא סהדי קבלתן משום דמידע ידעה דהמקדש בלא עדים אין חוששין לקדושיו ורצתה לשחק בו ע"כ. אכתי מיבעיא לן אי אמר השתא שנתרצית להתקדש לו באותה שעה מאי מקודשת היא דהא מודית שלא רצתה לשחק בו או דילמא כיון דבאותה שעה שנתן לה היתה יכולה לומר להכי קבלתי הקדושין לפי שלא היו שם עדים ולא תהיה מקודשת השתא נמי שהיא מודה לאו כלום הוא דהשתא לאו מידי יהיב לה ולאו מידי קאמר לה ובמאי תתקדש ואם אמר בפירוש שמוציא דבריו על הספק שמא יש עדים רואין אותם ואיהי שתקה וקבלה קדושין לא קמיבעיא לי דפשיטא דחוששין לקדושין אפילו אמר שרצתה לשחק בו אבל אי אמר דבריו סתם והיא מודה לו שנתקדשה לו בכה"ג איכא לאסתפוקי ודעתי נוטה להחמיר להצריכה גט כיון שהיו עסוקים באותו ענין והיא מודה שנתקדשה לו והוא נתכוון לקדשה אם יהיו שם עדים ונמצא שהיו שם עדים אעפ"י שלא נודע להם בבירור גמרה וקבלה לשם קדושין. אבל לחייב הבא עליה משום אשת איש גמורה אין לנו ראיה מכרעת וצ"ע. דוד ן' אבי זמרא.