שו"ת רדב"ז/אלף שמג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אלף שמג[עריכה]

שאלה שאלת ממני אודיעך דעתי באלמנה שתפסה מטלטלין יותר מכדי כתובתה למזונות אי משבעינן לה השתא לדעת הרמב"ם זכרונו לברכה אז משביעינן אותה כשתתבע מזונות יותר כדעת שאר המפרשים: תשובה יראה לי שדעת הרמב"ם ז"ל שאין משביעין אותה אלא כשתבוא לתבוע מזונות יותר אז משביעין אותה שלא נשאר בידה ממה שתפסה ולא נתנה ולא בזבזה ממנו כלום. ודייקינן לה ממה שכתב הרב ז"ל פרק י"ח מהלכות אישות אלמנה שתפסה מטלטלין כדי שתזון מהם וכו'. ובזו הבבא לא הזכיר השבועה כלל ואחר שכתב דינין אחרים כתב וזה לשונו. אלמנה שבאתה לבית דין לתבוע מזונות משמע שבאת לתבוע מזונות ולא משמע שבאת לפסוק לה ממה שבידה. ועוד כתב ורבותי הורו שאין לה מזונות מבית דין עד שתשבע שהרי זו באה להפרע מנכסי יתומים ואי איתא מה לו להזכיר מבית דין אלא ודאי משמע שאין לה לישבע אלא כשהיא תובעת מב"ד. ועוד כיון שהיא תפסה בחיי בעלה אין זו נפרעת מנכסי יתומים אלא ממה שבידה הילכך לא תשבע אלא בזמן שכלה מה שבידה ותובעת יותר והשתא דעתו מסכמת לדעת שאר הפוסקים ולא כמו שעלה על דעת אחרים לומר שהרמב"ם ז"ל חלוק על שאר הפוסקים ופשוט הוא. הנלע"ד כתבתי. דוד ן' אבי זמרא: