שו"ת רדב"ז/אלף שיז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אלף שיז[עריכה]

שאלה שאלת ממני במה שאמרו לך שהכשירו מקצת חכמים לעשות סוכה בת ג' דפנות כתקנה ולהמשיך מן הסכך לתוך הלי"ואן תחת התקרה ולאכול ולישן שם: תשובה טעו טעות גדולה דהא דאמרינן פסל היוצא מן הסוכה נדון כסוכה הם חשבו מה לי פסל היוצא מלפני הסוכה ואין לו שלש דפנות דפסול מן התורה ואפילו הכי הכשירוה ומפני שבא מכח סוכה כשרה. ומה לי שהפסל הזה יכנס תחת התקרה כיון שבא מחמת סוכה כשרה ולא היא דהתם לא הכשירו אלא אם כן נמשך עמו דופן אחד מג' דופני הסוכה דמהו דתימא רואין את הארוך כנגד הקצר ואין בה ג' דפנות קא משמע לן רואין את הקצר כנגד הארוך ויש לו ג' דפנות לפסל הזה ואפ"ת דאין רואין את הקצר כנגד הארוך אפילו הכי כשר הפסל דהא אית ליה ב' דפנות דעריבן והדופן הקצר לא גרע מטפח ומכשר. אבל בנדון דידן מה יועיל הכשר הסוכה למה שהוא תחת התקרה והוה ליה כעושה סוכתו בתוך הבית דהא קיימא לן דופן עקומה מותרת ואין אוכלין ואין ישנין תחתיה. ואפילו לדעת הרז"ה ז"ל דכתב דסכך פסול מן הצד פחות מד' אמות ישנים תחתיו הני מילי היכא דהוי בתוך דופני הסוכה דהכל חשוב כסוכה אבל בנדון דידן הוא פסל היוצא לפני הסוכה שאין דפנות הליוא"ן מתירין הסוכה שהרי הם רחוקים מן הסוכה יותר מד' אמות הילכך הוי סכך תחת התקרה ופסול לכ"ע והישן תחתיו הוי כישן בתוך הבית. וכל שכן שכל הפוסקים חלוקין על הרז"ה ז"ל. ויש מחמירין יותר שכתבו דאין ישנים תחת אויר אפילו פחות משלשה טפחים וזו ודאי חומרא גדולה היא שהרי ראשו ורובו תחת סכך הכשר הוא ישן שהרי שלשה טפחים אין אדם ישן תחתיהם אם לא נדחוק דאיירי דשלשה טפחים אויר והוא ארוך באורך אדם בינוני והוא ישן על צדו שנמצא כולו ישן תחת האויר וכה"ג מסתבר טעם המחמירים. ומ"מ הנדון אשר בא השאלה עליו אין מקום להסתפק כלל כי לדעת כולי עלמא אסור ולענין סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי אין ראוי להתיר אלא לאותה שבת בלבד ואחר השבת יעשה לה תקון אחר דתרי מגו לא אמרינן וכל שכן להקל מגו דהויא מחיצה לענין שבת הויא מחיצה לענין סוכה לאותה שבת ומגו דהויא מחיצה לענין אותה שבת תהיה מחיצה לכל ימי הסוכות. ולענין פרוץ מרובה על העומד ופסל היוצא מן הסוכה דלא הוו מחיצה לענין שבת והוו מחיצה לענין סוכה דאמרינן מותר לטלטל בה אפילו בשבת של סוכות משום דלא הוו אלא חד מגו להקל. וא"ת אימא איפכא מגו להחמיר כבר תירצה הר"ן ז"ל בפירוש ההלכות עיין עלה. ולענין אם סכך תחת המעזיבה ואח"כ פיחת את המעזיבה שפיר קרינן בה תעשה ולא מן העשוי דלא אמרינן הכי אלא היכא דגוף הסכך היה עשוי בפסול מדברים המחוברים אבל הכא דגוף הסכך הוא כשר אלא שהתקרה גורמת לו אם הסיר את התקרה כשרה ואעפ"י שיש חולק בזה מכל מקום הכי משמע פשטא דההיא דהדלה עליה את הגפן. והנראה לעניות דעתי כתבתי: