שו"ת רדב"ז/אלף שיג
אלף שיג[עריכה]
שאלה מעשה היה באשה שאמרה לה אחד מת בעליך וכשתבעתו לבא להעיד לה בפני בית דין כפר ואמר לא ידעתי לה עדות אם היא אומרת ברי לי שמת בעלי שכך אמר לי העד ואני סומכת על דבריו הראשונים אם מתירין אותה להנשא ומה תקנתה: תשובה גרסינן בפרק שבועת העדים הכל מודים בעד מיתה דפטור דאמר לה לדידה ולא אמר להו לבית דין. דתנן האשה שאמרה מת בעלי תנשא מת בעלי תתייבם. וכתב עלה רש"י ז"ל והעד פטור לפי שיכולה האשה ללכת לבית דין אחר ולומר מת בעלי ותנשא ולא תהא צריכה שום עד. דתנן האשה שאמרה וכו'. למדת מדבריו ז"ל שני דברים כי בבית דין זה לא יתירוה לינשא בעד שהיא תלתה בעד והעד מכחישה אין מתירין אותה וכן כתב הרמב"ן ז"ל שקבל דין זה שכל שתולה באחד כגון זו וכגון עד מפי עד ובא אחד ומכחישו אין זה שתלה בו נאמן. והביא ראיה מההיא דאמרינן במסכת כתובות גבי ומאכילתו שאינו מעושר וכו' ובודאי טעמא דמסתבר הוא. דאע"ג דאיהו מהימן לא עדיף מגברא דאתי מחמתיה. ועוד למדת שאם הלכה לבית דין אחר ואמרה מת בעלי סתם נאמנת ומשום הכי פטור העד מקרבן שבועה. וא"ת כיון שהעד נאמן יותר ממנה איך תלך לבית דין אחר ותאמר מת בעלי ותנשא והלא שלא כדין תנשא כיון שבמקום העדות לא היתה יכולה להנשא. וי"ל דשאני הכא דרבנן התירוה לינשא על פי עד אחד שאמר כן חוץ לבית דין מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה וכיון שבית דין זה לא שמעו הכחשת העד כי שרו לה בדין שרו לה. והיכא דתלתה בעד אי ליתיה קמן ודאי שרינן לה. אבל אי איתיה קמן איכא למידק אי שיילינן ליה לברורי מלתא כדאמרינן גבי שחיטה או דילמא שאני הכא דאיתתא דייקא ומינסבא. ומדברי הרמב"ן והריטב"א ז"ל נראה דשיילינן ליה כיון שהיא תלתה בו ולא סמכה על עצמה לומר מת בעלי סתם. ואפילו לדעת המפרשים דטעמא דפטורא דעד משום דללא צורך השביעתו שאלו רצתה אמרה סתם מת בעלי והיתה נשאת. וכן פי' הרמב"ן והרשב"א והריטב"א ז"ל מכל מקום מודים הם ז"ל בדינו של רש"י דלא נאדו מפרש"י אלא משום דקשיא דאמרינן פטרי' ליה לעיל דהא הפסידה ממון דכיון דכפר היא מרתת ללכת לבית דין אחר ולומר מת בעלי סתם דדילמא שמעין בית דין בהכחשה. אי נמי דאזיל סהדא התם ומכחישה. אי נמי שהיא סבורה לומר שלא יאמינוה. ונראה לי לתרץ לדעתם דאין לנו לחייב לזה קרבן שבועה מפני טעותה או יראתה. ומכל מקום לכל הפירושים אם תלתה בעד והעד מכחישה העד נאמן ואם הלכה לבית דין אחר נאמנת ואם תלתה בעד וליתיה קמן נאמנת במגו דאמרה מת בעלי סתם ואי איתיה קמן שיילינן ליה. והנראה לעניות דעתי כתבתי. דוד ן' אבי זמרא: