שו"ת רדב"ז/אלף רפט
אלף רפט[עריכה]
שאלה מעשה היה בראובן שחייב לשמעון מנה ודחק אותו והשליך עצמו על יהודה שיצא לו ערב לזמן פלוני לפרוע לשמעון המנה אם לא יפרע ויהודה מתבייש מראובן ואמר יהודה לשמעון לא תקבל ערבותי לפי שאני מתבייש מראובן ואני אנוס על הערבות ודחק שמעון את ראובן על המנה והלך אצל יהודה ויהודה לא היה יכול להשיב פניו וכתב לו כתב ידו וז"ל מודה אני החתום למטה כמודה בפני בית דין חשוב איך אני ערב לראובן שאם לא יתן ראובן לשמעון המנה שהוא חייב לו לזמן פלוני אפרע לו אני המנה וחתם שמו יהודה וכתב ידו יוצא ממקום אחר והגיע הזמן ונמצאו יהודה ושמעון במקום אחד וראובן במקום אחר ועתה תובע שמעון ליהודה המנה שיצא ערב על ראובן ויש מן החכמים שהורה שחייב יהודה לפרוע לשמעון מכח ערבות זה שכיון שכתב לו כמודה בפני בית דין חשוב הוי כאלו ערב לו בפני ב"ד וחייב ורצית לדעת דעתי בזה: תשובה אין בערבות זה ממש כדתניא הרי שהיה חונק את חבירו בשוק ואמר לו הניחהו ואני פורע פטור וכ"ש בנ"ד שהרי לא הניחו על פיו דאדרבה אמר לו לא תקבל ערבותי ואין הערב משתעבד אלא או ערב בשעת מתן מעות או בקנין או שערב לבית דין ואם חסר אחת מאלו בטל הערבות ומה שאמרו מפני שאמר כמודה בפני ב"ד חשוב אינו כלום שהרי אין בית דין חשוב חוזר אלא על ההודאה לא על הערבות ונפקא מינה שלא יוכל לומר משטה אני בך אלא שתהיה הודאתו הודאה גמורה אבל לא מפני כך נעשה ערב לבית דין דהא טעמא הוי משום דאגב דחשבי ליה בית דין גברא מהימנה גמר ומשעבד נפשיה אבל הכא ליכא האי טעמא כלל. תדע שאם בא לב"ד ואמר להם אני מודה בפניכם שזה חדש ימים היה חונק שמעון את ראובן על מנה שחייב לו ואני יצאתי עליו ערב בלא קנין כלום הוא משתעבד בשביל כך ולא יהיו דבריו אשר אמר כמודה בפני בית דין חשוב עדיף טפי ממה שהיה מודה בפני ב"ד בפועל ודברים ברורים הם לא היה כדאי לכותבם ואפילו לדבריהם אין זה ערב קבלן אלא ערב גרידא. הילכך ילך שמעון אצל ראובן לתובעו ואם לא ימצא לו נכסים אז יחזור על יהודה אבל ליפרע מיהודה תחלה לא אמרה אפילו מי שלא ראה מאורות התורה מימיו. וכל שכן שאין יהודה ערב כלל כיון שלא קנו ממנו ולא היה בשעת מתן מעות שלא על אמונתו הלוהו או שלא יצא ערב לבית דין וכיון דליכא חד מהני פטור יהודה לגמרי ויחזור שמעון על ראובן לתבוע חובו ואם ימצא לו נכסים יגבה ואם לא יפסיד. ולפי רוב פשיטות הדבר אני אומר דלא סיימוה קמייהו וחשבו שהיה ערב בשעת מתן מעות ומשום הכי אמרו שחייב יהודה לפרוע ואפי' היה ערב בשעת מתן מעות אין חייב יהודה לפרוע אלא עד שלא ימצאו נכסים לראובן. והנראה לע"ד כתבתי: