שו"ת רדב"ז/אלף רנג
אלף רנג[עריכה]
שאלה על מי שאמר לחברו מהימנת עלי דקי"ל אם פרעיה בפני ב' עדים מהימן דטפי מנפשיה הימניה טפי מסהדי לא הימניה אם כן מה הועיל נאמנותו. ותו אם פרעו בעד אחד מאי: תשובה נפקא מינה אם אמר לו השבע שלא פרעתיך אחר תקנת שבועת היסת או אם פגם את שטרו שחייב שבועה מן המשנה הועיל לו תנאו לענין שלא יכול להשביעו ולענין עד אחד מלשון רב פפא משמע דפטור דקאמר טפי מסהדי מי הימניה משמע טפי מתרי סהדי לא הימניה אבל טפי מחד סהדא הימניה והימניה. ומיהו אין מכאן ראיה דמשום דעובדא הוה בתרי סהדי אמר טפי מסהדי מי הימניה. אי נמי לאתמוהי עלייהו דאביי ורבא דאמרו דהימניה טפי מסהדי אמר הכי אבל לעולם אימא דאפי' טפי מחד סהדא לא הימניה לדעת רב פפא דקיימא לן כותיה וכן הסכימו המפרשים מדקאמר מהימנת עלי משמע עלי אני מאמינך אבל לא טפי מעד אחד ומשביעין אותו שבועה מן התורה והכי נמי משמע לי מהא דתניא כל מקום ששניהם מחייבין אותו ממון אחד מחייבו שבועה ואם תמצא לומר שהדבר שקול לא מפקינן ממונא אלא ע"י שבועה מן התורה והאומר בכי האי דאוקומי ממונא הוא כיון שהשטר קיים והעד אינו נאמן על הפרעון אין שומעין לו דקיימא לן שטר העומד ליגבות לאו כגבוי דמי. ומינה נמי דאפי' אם היה הדבר מחלוקת פוסקים לא מפקינן מיניה ממונא אם לא יהיו הרוב שאנו רגילים לפסוק בהם אומרים דהימניה טפי מחד סהדא או אם יהיה אתריה דמר דאז אני רגיל לעשות מעשה כמותו אפי' לאפוקי ממונא ומכל מקום בנדון זה הדבר ברור דטפי מחד סהדא לא הימניה וכדברירנא. והנראה לע"ד כתבתי: