שו"ת רדב"ז/אלף רכז
אלף רכז[עריכה]
שאלה מעשה היה בראובן שקדש אשה בפני שני עדים ואחד מהם אמר שמעולם לא הכיר אשה זו ולא יודע שמה וזה לשון קבלת העדות במותב תלתא וכו' כד אתא לקדמנא פלוני העיד שהוא נמצא היום בבית פלוני והיו שם שלש נשים ונכנס פלוני ועמו יהודי אחר שמו פ' וקרא המקדש לאחת מאותן ג' נשים ואמר לה בואי פה וכשבאת אצלו אמר לה פתחי ידך ופתחה ידה ונתן לה ה' פרחים ואמר לה תהא מקודשת לי וקבלה המעות וחזרה למקומה ושאלנו את העד הנזכר אם הוא מכיר את האשה או לא והשיב שאינו מכירה רק אם תשב בין השתי נשים שהיו עמה יכול להכירה ע"י ט"ע אבל בין נשים אחרות לא יוכל להכירה גם אמר שאינו יודע שמה ואינו יודע אם היא נשואה או פנויה ושלא היה שם אלא הוא והעד השני ומה שהעיד בפנינו וכו'. יורה המורה אם אשה זו מקודשת או לא או מקודשת מספק וצריכה גט או לא: תשובה איני רואה מקום לשאלה זו והרי היא מקודשת מן התורה כיון שראה אותה ופניה מגולות וכשרואה אותה אחר כך מכיר שזו היא האשה שקדש פלוני ומה לנו שיכיר אותה בתחלה ואת שמה ואת אביה ואם לא יכיר אותה בין נשים אחרות מה בכך הרי הוא מכיר אותה לבדה ובתוך הנשים אשר ראה אותה והרי סופרי העיר אין מכירין את הבנות שהם צנועות ולא ראו אותן מימיהם והם מגלים פניהם בשעת הקדושין ורואים אותן ויודעים שנתקדשה פ' אח"כ ואפשר שיכירו אותן אח"כ ואפשר שלא יכירו וכ"ש בנ"ד שאומר העד שיכיר אותה בין הנשים אשר היו עמה בשעת קדושין ואין לך הכרה גדולה מזאת. והלא בד"נ נמי הדין כן הרי שראו אותו שחלל את השבת והתרו בו ולא היו מכירין אותו בתחלה ועתה כשבאו לבית דין אומרים זהו שחלל את השבת והתרינו בו הרי זה מת על פיהם אעפ"י שלא הכירו אותו ולא את שמו ודברים פשוטים הם. ואם מפני שאין יודע אם נשואה אם פנויה מה בכך הרי הוא מעיד על אשה זו שנתקדשה ונחזי אנן אם נשואה לא תפסי בה קדושין ואם היא פנויה תפסו בה קדושין ואם נתערבה בנשים אחרות ואין העדים יכולין להכירה לפי שהיא מעורבת עם אחרות מעבירין אותם לפניהם אחת אחת אם מכירין אותה שזו היא היא מקודשת בודאי והשאר אינן בספק אבל אם אין מכירין אותה אפילי לבדה זו היא ששנינו קדש אחת מה' נשים ואינו יודע אי זו מהן קדש. כללא דמלתא דבנדון דידן כיון שהעדים מכירים עתה את האשה ואומרים זו היא שנתקדשה לפנינו הרי היא מקודשת גמורה מן התורה. והנראה לע"ד כתבתי: