שו"ת רדב"ז/אלף רה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אלף רה[עריכה]

שאלה שאלת ממני אודיעך דעתי באותם שקורין הפרשה על פה בשעה שקורא שליח צבור אם יש למנוע אותם משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה: תשובה אני נזהר בזה אלא שומע קריאת התורה ושותק. אבל איני מונע את אחרים לפי שאמרו בירושלמי דדוקא בקורא בתורה שמא יאמרו חסר משם ובנדון דידן לא שייך האי טעמא. עוד ראיתי טעם אחר דלא אמרינן דברים שבכתב וכולי אלא בזמן שהוא קורא קריאה של חיוב אבל קריאה זו אינה של חיוב שכבר קרא בביתו שנים מקרא ואחד תרגום וכן בפסוקים שאנו קורים בתפלות לא אמרו ואעפ"כ אני נזהר לפי שפשט מאמר אי אתה רשאי לאומרם על פה לא משמע הכי גם טעמו של הירושלמי כיון דלא פרישו ליה בגמרא דידן משמע דלא ס"ל. ותו כיון שנתנה בכתב צריך שינהוג בה ויקרא בכתב כעין נתינתה והפסוקים של התפלות שאני כיון שהם דרך תפלה והם אמרו כללא דמלתא אתה תהיה מן הנזהרים ואל תמנע את אחרים כיון שיש להם על מה שיסמוכו. והנלע"ד כתבתי: