שו"ת רדב"ז/אלף רד
אלף רד
[עריכה]שאלה שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שאמר לשמעון העני אתן לך צדקה כך וכך אם יכול לחזור בו ואת"ל אין יכול לחזור אם יכול לומר שאלתי על נדרי ואת"ל אין יכול לישאל אם יכול לומר לעני אחר אני רוצה ליתן: תשובה לדעת הרשב"א ז"ל לא תבעי לך דודאי יכול לחזור בו דכתב דיד עניים כיד הדיוט וצריך לקנות באחד מדרכי הקנין ואם לא קנה יכול לחזור. אבל כבר כתבתי בתשובה אחרת כי אין סברתו זו מחוורת דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט וכל גאוני עולם ראשונים ואחרונים חלוקים עליו בזה. הילכך הדבר ברור שאין יכול לחזור: ולענין אם יכול להשאל על נדרו הדבר ברור שאם נשאל והתירו לו שהוא מותר דלא עדיף מכל קונמות והקדשות ונדרים ונדבות. אבל חכם המתיר לו נדרו חייב נדוי וכן כתבו בהדיא המפרשים וטעמא מפני שמפסיד את העניים ומ"מ הנדר הותר: ולענין אם אמר התרתי את נדרי ראיתי מי שכתב שאין כח בב"ד לכופו לא בממון ולא בנדוי שיכול לומר התרתי וכן כתבו בשם אבי העזרי ומכל מקום אם ראו בית דין שהוא מערים כופין אותו ליתן ואומרים לו בפני מי התרת נדרך אם אמר בפני פלוני שואלין אותו ואם אמר מעולם לא התרתי נדר זה כופין אותו ליתן ואם אמר בפני פלוני והלך לו למדינת הים גם בזה אני רואה לכופו דאחזוקי אינשי ברשיעי שהתירו נדר כזה לא מחזיקינן. ולענין אם יכול לומר לעני אחר אני נותן אם הוא כמשתמט כופין אותו ליתן. ואם אומר יבוא פלוני עני ואתן לו בהא ודאי איכא לאסתפוקי אם קנה ראשון או לא. וכבר ראיתי מי שכתב שלא קנה ראשון ויכול ליתנו לעני אחר וראייתו מהא דאמרינן בערכין האומר סלע זה לצדקה עד שלא באת לידי גבאי יכול לשנותה. ואני אומר דאין מכאן ראיה כלל דשאני התם שאמר סלע זה לצדקה סתם אז יכול לשנותה אבל בנדון דידן שאמר אתן לך צדקה זכה אותו עני דאמירתו לו כמסירתו וכיון דאלו מסר לו אינו יכול לשנותה באמירה לחוד נמי אינו יכול לשנותה וכופין ליתן לו. אבל אם אמר אתן מתנה לעני אז יכול ליתן לכל עני שירצה. ואפילו אם גמר בלבו ולא הוציא אני רגיל לפסוק כמאן דס"ל דחייב ליתן וקרא כתיב כל נדיב לב עולות. ומכל מקום מודה אני שאין כופין אותו על ככה: