שו"ת רדב"ז/אלף רב
אלף רב[עריכה]
שאלה שאלת ממני אם מותר לשמוע כלי שיר בשבת לפי שראיתי חילוף מנהגות בזה כי בארץ יון נוהגין היתר ובארץ ישראל ומצרים ודמשק נוהגין איסור על מי יש לסמוך: תשובה דע כי באותם הארצות סמכו להם על אבי העזרי שכתב דאפילו קול שיר לא אסרו אלא לישראל המנגן אבל נכרי המנגן בכלי שיר בנשואין שרי אפילו ישראל אומר לנכרי דאמירה לנכרי שבות ובמקום מצוה שרי כדמוכח גבי ההוא ינוקא דאשתפוך חמימי ואין שמחה לחתן וכלה אלא בכלי שיר עד כאן. וכל שכן בנדון דידן דבישראל גופיה ליכא אלא משום גזרה שמא יתקן כלי שיר. אבל באלו הארצות אסרו דבר זה לפי שאין ראוי להתיר אמירה לעכו"ם אלא בדבר שהוא בעצמו דוחה שבת כגון מילה או כגון חולי וכן כתבו קצת פוסקים. ועוד סומכים כי מה שאמרו שאין שמחה אלא בכלי שיר אפשר בארצותם הוא אבל בארצותינו יש שמחה בבשר ויין ושיר בפה לשורר ולשבח את השם יתברך בשירים וקרובות שתקנו הראשונים ז"ל. ולכל הפירושים אם בא עכו"ם ונגן מאליו אין מונעין אותו ולא משתקין אותו ומדינא מותר לומר לעכו"ם בערב שבת שיבא לנגן למחר דע"כ לא אמרינן דאמירה לעכו"ם בערב שבת אסירה אלא כשאומר לו לעשות מלאכה אבל הכא שישראל עצמו אינו אסור אלא משום גזרה ואיכא נמי מאן דס"ל דמותר לומר לעכו"ם לנגן בשבת הבו דלא לוסיף עלה. ואם יש לחוש להערמה שלא ישכור את העכו"ם בשבת ראוי לעשות גדר גם בזה. והוי יודע שאיו חילוק בין אמירה לרמיזה למלאכה הנעשית בשבת אבל לענין המלאכה הנעשית במוצאי שבת אמירה אסורה רמיזה מותרת דקי"ל כרבי יהושע בן קרחה דאמר אומר אדם לחבירו הנראה שתעמוד עמי לערב ע"כ. אע"ג דשניהם יודעים כי להשכירו לפעולתו אומר כן. והנראה לעניות דעתי כתבתי: