שו"ת רדב"ז/אלף קפו
אלף קפו
[עריכה]שאלה שאלת ממני שטר שכתוב בו מעות בעין או כתובה שכתוב בה הכניסה פלונית מעות בעין אם יכול לסלקה במטלטלין או בסחורה: תשובה להכי טרח וכתב מעות בעין שלא יוכל לסלקו בדבר הצריך שומא וכופין אותו למכור מטלטלין או סחורתו ולהביא מעות. וגדולה מזו נסתפקו בימי מהר"י קולון ז"ל במי שנשבע לפרוע לחברו מעות מנויות אם דינרי זהב נקראו מעות. או דילמא מעות של כסף שהם חריפין בהוצאה טפי נותן לו דדהבא פירא מקרי. והוצרך הרב להביא כמה ראיות דדינרי זהב בכלל מעות הן ולא כתבו כן אלא לאפוקי דבר הצריך שומא עיין בשורש תשעים. וג' דינין [הן] כתובת אשה ובעל חוב ופועל. כתובת אשה כיון שלא הוציאה מעות אפי' יש לו מעות נותן לה מה שירצה וכן נזיקין דנותן לה כל מילי דכל מילי מיטב הוא דאי לא מזדבן הכא מזדבן התם. לתת לנזק קרקע דינו בעידית וכתובת אשה בזבורית מתקנת חכמים. ובעל חוב כיון שהוציא מעות שהלוהו נותן לו מעות אם יש לו ואם אין לו נותן מקרקעי בבינונית ואם מטלטלין נותן לו דכל מילי מיטב הוא ואין כופין אותו למכור ולהביא מעות. במה דברים אמורים בשלא כתב מעות בעין או מעות מנויות אבל אם כתב כן הכל לפי תנאו וכופין אותו למכור מטלטלין או קרקע ולהביא מעות. וכן בכתובת אשה שכתוב מעות בעין להכי טרח וכתב כן כדי שתגבה מעות בעין אפי' לא כתב אם תבוא לגבות תגבה מעות בעין כיון שכתב שהכניסה לו מעות בעין די בזה דמיתור לשון זה אנו לומדים שגובה מעות בעין וכן בבעל חוב. ואם פועל הוא כיון שאל שכרו הוא נושא את נפשו נותן לו מעות בעין ואם אמר טול מה שעשית בשכרך אין שומעין לו ומינה אתה דן שאם כתב בכתובה שהכניסה לו מעות כך וכך ולא כתב בעין שחזר דין כתובה זו כדין בעל חוב ואם יש לו מעות נותן לה מעות ואם אין לו מעות אין כופין אותו למכור ולהביא מעות וזה ברור: