שו"ת רדב"ז/אלף קפד
אלף קפד[עריכה]
שאלה מעשה היה ונמצא מחט בעובי הכרס ולא יצא לחוץ וטבחי העיר הכשירוה. ומקצת תלמידים רצו להטריפה ולא מבעיא לדעת רש"י אלא אפי' לדעת הרמב"ם זכרונו לברכה. ושאלת ממני להודיעך דעתי: תשובה יפה עשו טבחי העיר שהכשירוה והתלמידים טועים הם בזה שלש טעיות. אחד שאפי' רש"י לא אמר שהיא טרפה אפי' אם לא יצא המחט לחוץ אלא בהמסס או בסוף בית הכוסות שהעור דק וקרוב הדבר שיצא לחוץ אבל בכרס או בבית הכוסות במקום שהעור בו כפול אפי' רש"י ז"ל מודה שהיא כשרה עד שיצא לחוץ וזה דבר פשוט מאד. וכן כתב רבינו ירוחם ז"ל ובעל ההגהות מפרשים [כן] דברי רש"י. עוד טעו דלדברי הרמב"ם ז"ל הדבר פשוט מאד שהוא חולק על רש"י שכתב כרס שניקב וכו' וכן המסס ובית הכוסות שניקב אחד מהם לחוץ טרפה. הרי שהשוה אותם וכתב עוד מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות כלישנא דגמ' ולרבותא נקט בית הכוסות דאע"ג דניקב עור שלם כשרה וכ"ש בהמסס שאין לו אלא עור א' ולא ניקב אלא חצי עור וזה דבר מוסכם מכל האחרונים. עוד יש טעות אחר שאפי' תימא שרש"י ז"ל מטריף במחט שנמצאת בעובי הכרס אין לנו להניח דברי כל האחרונים ולהחמיר כדברי רש"י ז"ל וכ"ש דאתריה דמר הרמב"ם ז"ל וזהו שדחק אותם (לומר) לטעות ולומר שגם הרב ז"ל סובר כדעת רש"י ז"ל וליתא כלל. ואפשר לתלות טעמם בלשון אחד שכתב בעמודי גולה בהבנת דברי רש"י ז"ל וזה לשונו גבי מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד א' כשרה. פי' מצד אחד בפנים. ופי' בקונדריס בכתובות דכיון שנמצא בעובי בית הכוסות שהם שתי עורות מחוברות אין חוששין שמא עבר המחט ונקבתו גם לעור השני. משמע הא אם נמצאת המחט בכרס שלא במקום עובי אפי' מצד א' טרפה אעפ"י שהוא שלם מבחוץ דחוששין שמא נקבתו נקב מפולש ואחר כך הבריא ועלה קרום מבחוץ. ומיהו ר"ת פי' דאפי' בכרס שלא במקום עובי מצד א' כשרה וכו'. לכאורה משמע דלדעת רש"י ז"ל אם נמצאת המחט בכרס טרפה. אבל כד מעיינת בה שפיר תשכח דלא על כל הכרס קאמר אלא על ההמסס שעורו דק וזהו שדקדק בלשונו שלא במקום עובי והא דקרי ליה כרס משום דשם כרס כולל את הכרס ובית הכוסות והמסס. אי נמי דמספקא ליה אם יש בכרס מקום שהעור דק ומשום הכי תלי טעמא במאי דפשיט ליה שהוא שלא במקום עובי. ואנחנו בדקנו ואין בכרס מקום שעורו דק אלא בהמסס וסוף בית הכוסות. והרי רש"י ז"ל בעצמו כתב בפרק במה מדליקין ז"ל ובבית הכוסות הוא דאיכא לפלוגי בין צד אחד לשני צדדין אבל בהמסס אפי' מצד אחד שלא נראה הנקב לחוץ אין זו סתימה לפי שהדופן דק מאד עד כאן. הרי שלא הוציא אלא ההמסס מכלל זה אבל הכרס דינו כבית הכוסות וכל שכן הוא שהרי העור כפול שם. וז"ל רבינו ירוחם ז"ל אבל רש"י פי' כי בהמסס שדופנו דק או בבית הכוסות במקום הדק שאינו כפול אעפ"י שלא ניקב אלא חצי העור טרפה דחיישינן וכו' ואי איתא שיש בכרס מקום שהעור דק הוה ליה לפלוגי כדאפליגי בבית הכוסות משמע שאין חילוק בכרס כלל וכן כתב הרב הנזכר דין הכרס למעלה בלא חולק וז"ל נמצאת מחט תחוב בכרס ואפי' העב לצד חוץ והחד שלא כנגד פנים שנראה שנכנסה דרך חוץ כשרה עד כאן. ודברים פשוטים הם והארכתי בהם להוציא מלב הבאים להוציא את טבחי העיר מחזקתן בתסקופי מילין אשר לא כן. והנראה לע"ד כתבתי: