שו"ת רדב"ז/אלף קעב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אלף קעב[עריכה]

שאלה על מה שעשה אחד מהמתחכמים שהגיה כל הספרים על פי המדרש של רבי שמעון בן יוחאי ע"ה שכתב על פסוק אל תירא אותו שהוא מלא בוא"ו שהיה ירא מרע"ה שמא יעמוד לו זכות המילה שהיה עוג מלך הבשן מאנשי בית אברהם והיה נמול ואמר לו הקב"ה אל תירא אותו כלומר אות שלו מלשון אות ברית. וכן הגיהו ג"כ בפסוק עד דרוש אחיך אותו מלא בוי"ו לפי שראו גם שם כתוב שהוא מלא מלשון סימן והיה הדבר קשה לפי שכל הספרים שנכתבו בימי כל הגאונים שהיו בדורות הראשונים לדעתם פסולים ורצית לדעת דעתי: תשובה תמהתי על המגיהים האלה וכי עדיף להו מדרשו של רשב"י ז"ל יותר מהגמרא ערוכה אשר בידינו וכתוב בו פלגשם כתיב ובכל הספרים הוא מלא וכן ואשימם בראשיכם ואשמם כתיב ובכל הספרים כתוב מלא וכן ויהי ביום כלות משה כלת כתיב ובכל הספרים כתוב מלא ולמה לא הגיהו את כל אלה לפי טעותם דסברי דיש להגיה על פי המדרש. אלא עיקרן של דברים מה שאגיד לך שכל מלא וחסר שתלוי בו דין לפי מה שלמדו בגמרא כגון קרנות קרנת וכגון סוכת סכת וכגון ובן אין לו עיין עליו. אלו וכיוצא בהן יש להגיה הספרים אם נמצאו היפך ממה שכתוב בגמרא אבל כל מלא וחסר דלא נפקא מינה לענין דינא אלא מדרש בעלמא לא נגיה שום ספר על פי הדרשה ולא על פי המסרה אלא אזלינן בתר רובא דלא עדיף מכל דיני התורה קלים וחמורים דאמרינן אחרי רבים להטות. יש לנו להגיה הספרים בתר רוב הספרים במלתא דלא תליא לענין דינא. וא"ת התינח אל תירא אותו דהוי דרשא בעלמא אבל עד דרוש אחיך אותו נפקא מינה לענין דינא דלא מהדרינן אבידה אלא בסימנין. שתי תשובות בדבר חדא דאין לסמוך על המדרש בזה כיון שלא הוזכר בגמרא. ועוד כי לפי דעתי הגמרא חולקת עליו דאי לפי המדרש סימנין דאורייתא ואם כן מאי קא מיבעיא לן סימנין דאורייתא או דרבנן מקרא מלא דבר הכתוב עד דרוש אחיך אותו עד תדרוש את סימנו אלא ודאי הגמרא לא ס"ל דהוי מלא ואין להאריך בזה לפי שכבר נשאל הרשב"א ז"ל על כיוצא בזה והשיב ז"ל מדעתי שכן האמת שאין מוסיפין וגורעין בכל מקום ומקום בספרים על פי המסרה ולא על פי מדרשי אגדה לפי שנחלקו במקומותיהם החכמים בארצותם על פי חכמיהם הבקיאים בחסרות ויתירות וכמדומה לי אפי' במקרא ובמסורת כמחלוקת בן אשר ובן נפתלי וכן בין מערבאי ומדינחאי וכולי עיין סימן ע' ובסוף כתב ומכל מקום מכל מה שבא בגמרא דרך עיקר דין כקרנות קרנת בסוכת בסכת ובן אין לו דדרשינן מיניה עיין עליו מדלא כתיב בלא יו"ד כמו מאן בלעם שעליו דנין עיקר הירושה שמשמשת והולכת בזה ודאי מתקנין. ובכל מקום ומקום אפי' בחסרות ויתירות מתקנין המיעוט על פי הרוב דמקרא מלא דבר הכתוב אחרי רבים להטות ושנינו במסכת סופרים אמר רבי לוי שלשה ספרים נמצאו בעזרה ס' מעון ס' זעטוטי ס' היא. בא' מצאו כתיב מעון אלהי קדם ובב' מעונה קיימו שנים ובטלו אחד. באחד מצאו כתיב וישלח את זעטוטי בני ישראל ובשנים וישלח את נערי קיימו שנים ובטלו אחד. באחד מצאו כתוב אחד עשר היא ובשנים אחד עשר הוא קיימו שנים ובטלו אחד עכ"ל. ואעפ"י שהמגיה הפחידני באומרו כי א' מהחכמים תיקן הספר כאשר בתחלה ולא יצא משנתו עד שנעשה סגיא נהור לא חששתי לדבריו ואמרתי לא לכבודי ולא לכבוד בית אבא אני עושה אלא כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל ולא תעשה תורתינו כשתי תורות כ"ש שאנו בין אומה זו שאומרים שאנו החלפנו בתורה והוספנו וגרענו והגהנו בה מה שרצינו ומה גם עתה אם יראו ספרי תורתינו חלוקים זה על זה ועל כן הלכתי אני בעצמי לבית המגיה ומצאתי שלשה ספרים מוגהים ותקנתי אותם והחזרתי עטרת התורה כאשר בתחלה וביתר הספרים וגזרתי עליו ששוב לא יגיה ספרים על פי מדרש אלא עפ"י רוב הספרים ועליו יתברך בטחתי כי הוא יודע תעלומות לב: