שו"ת רדב"ז/אלף קמד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אלף קמד[עריכה]

שאלה באשה שבאת לגבות כתובתה והוקרו המטלטלין היא אומרת כלי אני נוטלת בשומתן הראשונה והוא אומר או היורשין או טלי מעות בעין או טלי אותן בשומתן של עכשיו: תשובה לכאורה היה נראה שהדין עם הבעל או עם יורשיו מדין הגמרא שלכך נקראו צאן ברזל שאם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו. אבל במצרים לא נהגו כן ומנהג מבטל הלכה. וכל הנושא אשה על דעת מנהג אותו מקום נושא ונהגו שתטול האשה בלאותיה אם עושין מלאכתן הראשונה בשומא הראשונה אעפ"י שאינם שוים רביע שומתן. וכיון שאם פחתו פחתו לה אם הוסיפו נמי לה. ומה שכותבין אחריות על הבעל הוא לענין גניבה ואבדה ומנהג יפה הוא. לפיכך הדין עם האשה ונוטלת כליה משום שבח בית אביה ונוטלתן בשומתן הראשונה ואינה צריכה לפנים: