שו"ת רדב"ז/אלף קלה
אלף קלה[עריכה]
שאלה עוד שאלת אם בית הקברות של מצרים חשוב כמקום אחר לענין שיתחייב באבלות משעה שהחזיר פניו אעפ"י שעדיין לא נקבר המת: תשובה אין חשוב מקום אחר דהא טעמא הוא מפני שאינם יודעים מתי נקבר המת. אבל בנדון דידן מיד אחר שעה או שתי שעות יודעים שנקבר המת ולא חל עליהם אבלות עד שיסתם הגולל. וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב פרק ראשון מהלכות אבלות וז"ל מי שדרכו לשלוח המת למדינה אחרת לקוברו ואין יודעים מתי יקבור מעת שיחזרו פניהם מללות מתחילין למנות וכו' ועוד כי בית הקברות אינו מקום ישוב והרי הוא בכלל תחומי העיר והוא חוץ מתחום שבת כמו מאה אמה כפי אשר מדדתי אני בידי. ואע"ג דכתוב בה"ג והיכא דמית במעלי יומא טבא ודחילו דלא מספקי למקברי מקמי יו"ט ושקלוה נכרים ואמטיוה למקבריה כד נפיק ממתא ואכסי מקרובין חדא שעתא מקמי דניחול רגל חלה עליהם אבלות ובטלה מהם גזרת שבעה ע"כ הרי כתב הרא"ש דהרמב"ן ז"ל והרמב"ם ז"ל חלוקים עליו מהלשון שכתבתי דדוקא מעיר לעיר. ואי לאו דמסתפינא ה"א דאין בה"ג חלוק דע"כ לא קאמר הרב אלא בזמן שמסרו לנכרים עם הכנסת יו"ט דאז ודאי מתייאשין ממנו אבל מסרוהו לכתפים ישראל ובחול כיון שיש זמן שיקברוהו ויודיעו קרוביו אין מתיאשין ממנו עד שידעו ומאותה שעה חלה עליהם אבלות. וגם הרמב"ן כתב בס' תורת האדם וז"ל אבל דברי בה"ג מטין לומר שאפי' נקבר בעירו נמי כך דינו שכך כתב בהלכותיו והיכא דמית כו' הרי לך בהדיא שכתב מטין ולא אמר שזו היא סברתו בודאי ומ"מ אפי' שיהיה חלוק הרי רוב האחרונים הסכימו לדעת הרמב"ן והרמב"ם וברור הוא. והיכא דנקבר בין השמשות חל האבלות אפי' על אותם שלא הלכו עם המטה ועולה להם יום א' וכן אם היה ערב הרגל בטל מהם הרגל גזרת ז' אעפ"י שלא חזרו הקרובים אלא אחר שנכנס השבת או הרגל אע"פ שבשאר הימים לא חל עליהם אבלות עד שיחזרו הקרובים כדכתב הרמב"ן ז"ל וטעמא דמלתא דדעתן עליו עד שיחזרו הקרובים כיון שחוזרים ביום הקבורה ממש אבל כיון שנקבר ביום ושבים בלילה אין דעתם עליו עד שיסתם הגולל: