שו"ת רדב"ז/אלף קלג
אלף קלג[עריכה]
שאלה מעשה שהיה במי שקבר את מתו ביום טוב שני של ר"ה ושאלו את פי אחד מן הרשומים אם עולה לו למנין שבעה או לא והשיב דכיון שאינו נוהג בו אבלות דשני הימים כיום אחד הם חשובים הכי נמי לא תעלה לו למנין שבעה דחד טעמא לשני הדינין וחייב לנהוג שבעת ימי אבלות אחר ראש השנה ורצית לדעת דעתי בזה: תשובה לדעת האחרונים שאומרים דאין אבלות מן התורה כלל אפי' ביום הראשון כי אם אנינות ואפילו בשאר ימים טובים אינו נוהג בו אבלות כלל הייתי חפץ לדעת מה יאמר המורה הזה האם יאמר שלא יעלה לו למנין שבעה כיון דהא בהא תליא. אבל כפי מה שנראה לי מראשו וסברתו הורה כך ולא ראה שום ספר ואפי' רבינו יעקב ז"ל שכתב וזה לשונו וי"א דביו"ט שני של ר"ה אין מתאבלין כלל דקדושה אחת הן אעפ"י שעולה לו אינו נוהג בו אבלות וזו היא דעת הרמב"ם ז"ל ולפי דעתו ודעת הגאונים ז"ל כיון שהוא דרבנן אתי אבלות יום ראשון שהוא דאורייתא ודחי ליה הילכך נוהג בו כבשאר יום טוב שני של גליות ע"כ. והוא לשון הרמב"ן ז"ל בספר תורת האדם. הרי לך שני עדים נאמנים על דבר זה שכן הוא דעת הרמב"ם ז"ל. ומלשונו ז"ל הוא מוכרח שכתב פרק עשירי מהלכות אבל אם קבר ביום טוב שני של ר"ה אינו נוהג בו אבלות ששניהם כיום ארוך הם מהטעם שביארנו בהלכות קדוש החדש ע"כ. ומדכתב אינו נוהג בו אבלות ותו לא משמע דעולה לו למנין שבעה דכן כתב לעיל הואיל ומדבריהם הוא עולה למנין שבעה ויום טוב שני של ר"ה מדרבנן הוא ועולה לו למנין שבעה. ובזה לא נפל מחלוקת כלל ואינה צריכה לפנים. אבל מה שצריך תירוץ הוא מה שהקשה הרב רבינו משה בר נחמן ז"ל לדעתו ולדעת הגאונים ז"ל שאומרים דאבלות יום ראשון דאורייתא אמאי לא דחי ליה כיון שהוא מדרבנן. והנראה לעניות דעתי לתרץ לדעתו ולדעת הגאונים ז"ל כיון דשני ימים טובים של ראש השנה כיומא אריכתא שוינהו רבנן לכל שאר מילי אין ראוי שיהיה מקצת היום נוהג אבלות ומקצתו דהיינו יום ראשון לא יהיה נוהג אבלות ויש להם לחכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה והכא נמי שב ואל תנהוג אבלות הוא. אבל לענין אם עולה ודאי עולה ממילא כיון שהוא מדרבנן כשאר יום טוב שני של גליות ודברים שבצנעא נוהג בו גם כן: