שו"ת רדב"ז/אלף קכד
אלף קכד[עריכה]
שאלה ילמדנו רבינו על ענין שראינו לאחד מן בעלי ההוראה שהלוה מעות לראובן והתנה עמו אם לא תתן לי המעות עד יום פלוני תתחייב ליתן לי כך וכך בכל חדש והיה הדבר זר בעינינו משום חשש רבית: תשובה גם בעיני יפלא שאעפ"י שנמצא במרדכי פרק איזהו נשך טופס שטר כלשון הזה בעצמו בשם הר"י מאורליינ"ש ומשם למד אותו המורה הזה מ"מ אין ראוי לסמוך על הוראות כאלו שאין כל הדורות שוין ולא כל האנשים שוים כי שמא בדור של אותו חכם לא היו פרוצין ברבית אבל בזמננו זה רבו המתפרצים בהלואת הרבית ומבקשים דרכים והערמות לתת מעותם ברבית. ושמא גם הלוה חכם היה ויודע שרבית אסורה וגומר ונותן לשם מתנה ואפי' בדבר מרובה בכי האי גוונא מותר אבל לעשות כן לפני עמי הארץ או להלוות לעם הארץ בכי האי גוונא ודאי אסור משום הערמת רבית ומה אאריך עוד. והנה נשאל הרשב"א ז"ל בכנדון הזה והעלה דלגבי הדין ולהלכה מותר הוא אבל אסור לעשות כן מפני הערמת רבית ע"כ. ועליו ראוי לסמוך שלא לתת מכשול לפני העם דאמרי אי לאו דקים ליה לא הוה עביד עובדא בנפשיה וכמה דברים אסרו חכמים מפני הערמת רבית שהם יותר רחוקים מזה והמחמיר תבא עליו ברכת טוב. והנראה לעניות דעתי כתבתי: