שו"ת רדב"ז/אלף קח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אלף קח[עריכה]

שאלה על ענין וידוי שהיה מתודה כהן גדול ביוה"כ למה כשמתודה על ישראל אינו כולל עצמו עמהם כמו שכולל עצמו בוידוי אחיו הכהנים אעפ"י שכבר התודה על עצמו ושאלה זו שאל החכם כהר"ר אברהם אבזרדאל ז"ל: תשובה ידוע הוא כי הפר היה בא משלו דכתיב ושחט את פר החטאת אשר לו ובו היתה תלויה כפרתו וכפרת אחיו הכהנים אבל שעיר החטאת אשר לעם לא היתה תלויה בו כפרתו ולא כפרת אחיו הכהנים אלא כפרת ישראל לבד והיה צריך לכלול עצמו עם אחיו הכהנים משום דעיקר וידוי בשעת סמיכה ועיקר סמיכה סמוכה לשחיטה. וא"ת אם כן מה צורך שיתודה על עצמו תחלה ימתין עד שעת שחיטה ויתודה על עצמו ועל אחיו וי"ל מפני שהיה צריך להזכיר את השם בכל וידוי ג' פעמים. ואם תאמר אכתי לא יכלול את עצמו ואת אחיו אלא יתודה על עצמו ויזכיר השם ג"פ וכן על אחיו והכל סמוך לשחיטה וי"ל דסוף הא מפסיק וידוי אחיו בין וידוי עצמו לשחיטה ומשום הכי בעינן דליהוי ליה מקצת כפרה קודם שיתעסק בעבודת היום. וא"ת אם כן למה היה מפסיק בהגרלה ישחוט את פרו מיד ואחר כך יגריל על השעירים וי"ל כדי שיתעסק בכפרת הצבור מיהא ולא יהיה מתעסק הכל בשלו שלא יאמרו לעצמו הוא עוסק. א"נ מפני שהיה צריך לערב דם הפר בדם השעיר ויהיה ביניהם זמן מרובה ושמא יקרוש אעפ"י שממרס בו וא"ת אם כן למה היה מפסיק בהקטרת הקטרת ישלים כל עבודת הדם ואחר כך יקטיר. י"ל דלא היה לו רשות להכנס לפני ולפנים לכפר בדם עד שיקטיר את הקטרת תחלה שהיא דקה מן הדקה ואין לך בכל הקרבנות חשוב ומרוצה לפניו כקטרת. והנלע"ד כתבתי: