שו"ת רדב"ז/אלף קא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אלף קא[עריכה]

עוד ילמדנו רבינו למה אין עומדין הקהל בשעת התקיעות דהא גמרינן לכל המצות דכתיב בהם לכם דבעינן מעומד מספירת העומר דכתיב וספרתם לכם וכתיב מהחל חרמש בקמה ודרשינן אל תקרי בקמה אלא בקומה דמהאי טעמא צריך התוקע לעמוד והוא שליח הקהל ואם כן למה הם יושבים: תשובה כבר כתבתי לכם שעיקר התקיעות הם אותם שעל סדר הברכות ובאותה שעה הרי כל הקהל עומדים והיינו דקרינן להו תקיעות דמעומד אבל תקיעות דמיושב אינם אלא כדי שיהיה השטן מעורבב בתקיעות דמעומד ומשום כבוד הצבור לא ראו להטריח עליהם לעמוד כיון שעתידים לשמוע תקיעות דמעומד והצריכו לתוקע שיעמוד כדין המצוה שהיא מעומד. א"נ משום כבוד צבור. ומעתה מי שלא שמע התקיעות על סדר הברכות ועתה בא לשמוע אותם צריך לעמוד וכן ראיתי מדקדקים בדבר. גם כפי סוד כוונת המצוה צריך מעומד ולא מיושב וכן בתפילין. תפלה של יד צריך מיושב אלא שעושה לה הדור וכן בקדושה שמיושב צריך הדור כמו ק"ש ותפלה של ראש צריך מעומד כמו התפלה הוא יתברך יראנו מתורתו נפלאות והנראה לע"ד כתבתי: