שו"ת רדב"ז/אלף פג

שאלה ראובן נפלה לו ירושה בעיר אחרת והיא ביד שמעון שהיה שמעון אפטרופוס היתומים והיו נמצאים שם מלשינים ומוסרים ולא רצה שמעון להוציא הירושה מתחת ידו עד שנתחייב לו ראובן בשבועה שכל הפסד שיגיע לו מצד הירושה עד סכום הירושה שיפרע לו ראובן היורש ושיהיה שמעון נאמן בדבורו הקל ואעפ"י שכתב הרשב"א ז"ל בתשובה שלא היה יכול לעכב שמעון הירושה מפני זאת החששה מ"מ ב"ד שהיו באותו זמן ראו שיתחייב שמעון כנזכר לעיל ונתחייב. אחר זמן תבע שמעון את ראובן ואמר הוצאתי והפסדתי בסבת הירושה כך וכך טען ראובן אמת הוא שהאמנתיך בדבורך הקל לענין שלא בניגון טעמים כמי שקורא פסוקים של תורה. ואני מן המחמירין כיון שהוא מחלוקת וקדושה של ובא לציון גואל כיון שהוא בלשון ארמי ראוי ליחיד לאומרו: