שו"ת רדב"ז/אלף סד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלה כתוב בספר שמואל ויקח שמואל טלה חלב ויעלה עולה ושאל השואל והרי שמואל זר היה ואיך הקריב קרבנות. וכ"ת הוראת שעה היתה ליתא שהרי כתיב ואנכי יורד אליך להעלות עולות ולזבוח שלמים משמע שכך היה מנהגו. ותו דמה צורך שעה היתה שם דבשלמא אליהו ז"ל הוצרך להקריב בחוץ אבל הכא כמה כהנים היו שם. ועוד קשה שהרי כתיב ויעלה עולה משמע נקבה ואנן קייל"ן דכל העולות באות זכר דכתיב אם עולה קרבנו וכו' זכר תמים יקריבנו. ועוד קשה מאי שנא טלה חלב שהקריבי. ותו מאי עולה כליל וכי לא ידענו שכל עולה היא כליל:

תשובה דע כי אחר שנחרב משכן שילה בימי עלי הותרו הבמות והבמה הזאת שהיתה במצפה במת יחיד היא והזר מותר להקריב בבמת יחיד. ואליהו ז"ל שלא היה כהן הכל היה לצורך שעה שהרי לא היו שם כהנים שכיון שנבנה בית עולמים נאסרו הבמות ושוב אין להם היתר. עוד קבלו רז"ל שאין הבמה ניתרת אלא עפ"י נביא שהרי שמואל הוא שהקריב ראשונה בבמה. וא"ת א"כ למה כעס שמואל על שאול שהקריב את העולה כיון שמותרת בזה כתבו המפרשים ז"ל שלא כעס עליו אלא מפני שעבר על דבריו שהיה מפי ה' שאומר לו שבעת ימים תוחיל עד בואי אליך והודעתי לך את אשר תעשה ואפשר שאעפ"י שהזר מותר בבמה לא היה מנהג להקריב אלא נביאים או בכורות. וגם קבלו רז"ל שעולת נקבה מותרת בבמת יחיד ולמדו אותו מהכתיבה אבל הקריאה היא בלשון זכר להודיע כי דין העולה ומשפטה כזכר ומזה הטעם הוצרך לומר כליל דסד"א כיון שנשתנה דינה של במת יחיד להכשיר בה זר ונקבה תהיה כשר אפילו שלא תהא כולה כליל קמל"ן עולה כליל. ומה שהיה טלה חלב לפי פשוטו כיון בזה כמו שהטלה הזה אין עיניו ולבו וכל בטחונו אלא על שדי אמו שהרי אינו יודע עדיין לראות ולאכול כך ישראל אין עיניהם ובטחונם אלא עליך שכן כתוב בענין ויסירו בני ישראל את הבעלים ואת העשתרות ויעבדו את ה' לבדו אף ראוי לך שתשמע תפלתם ותענם בעת צרתם אשר פלשתים נלחמים עליהם והוא ית' למען שמו יעננו בעת צרה וישמע תפלתינו אכי"ר: