שו"ת רדב"ז/אלף סג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלה הנה מצינו כמה יעודים לטובה ולא נתקיימו וכ"ת מפני שגרם החטא א"כ במה יודע איפוא נבואת נביא אמת מנבואת נביא השקר ומה ראיה הביא ירמיה הנביא לחנניה בן עזור שאמר הנביא אשר ידבר שלום וכו':

תשובה דע כי הסכמת הראשונים היא כי הבטחת ה' לטובה אפי' על תנאי אינו חוזר ועכ"פ תבוא הטובה ההיא אלא שלפעמים גורם החטא לאחר אותה זמן מה וכ"כ הרמב"ן ז"ל על פסוק ומושב בני ישראל במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה ומה שחטאו בארץ מצרים גרם להאריך להם הגלות שלשים שנה כי יעוד האל לא יהיה אלא לפי מה שהוא באותה שעה ואם תרצה לעמוד על פרטי דבריו ע"ש ולפעמים תבא ברכה והטובה ההיא והחטא יגרום שתסור מהם הטובה ההיא בין שיהיה החטא קודם לטובה או מאוחר. אבל אם מתנבא לרעה ולא תבא כלל לא יודע בזה שהוא נביא שקר לפי שנחם ה' על הרעה כענין נינוה זהו דרך הראשונים ונכון הוא. ולדעתי צריך עוד תנאי אחר שתהיה הנבואה לרבים כמו שאמר הנביא בעצמו ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע ועשה הרע בעיני ונחמתי על הטובה וכו' ובנבואת רבים לטובה יודע נביא האמת מנביא השקר אבל נבואת יחיד אפשר שיגרום לי החטא ולא תבוא הטובה כלל שכן כתיב ויירא יעקב מאוד ויצר לו כו' אמר שמא יגרום החטא. וכן ביאשיהו מלך יהודה כתיב על ידי חולדה הנביאה ונאספת אל קברותיך בשלום ולבסוף נהרג במלחמת פרעה נכה שנאמר ויורו המורים למלך יאשיהו ומה מיתת שלום היא זאת. יש מקצת מרז"ל אומרים כי נענש לפי שלא שמע יאשיהו אליו כי מפי האלהים היה אומר כי אלהי האמור ביאשיהו קדש כי ירמיה הנביא ע"ה נתנבא על זה. הרי לך כי זה היעוד לא תתקיים כלל לפי שגרם החטא. ולדעת האומרים כי אלהים האמור כאן ע"ז יקשה יותר שאעפ"י שלא חטא לא נתקיים היעוד והכתוב מעיד עליו וכמוהו לא היה לפניו מלך וכו' וליכא למימר כיון שלא נקבר בקברות אבותיו ולא באה הרעה בימיו מה אסיפת שלום היא זו דכמה מלכים רשעים גמורים היה להם כן. ועוד דאין לך רעה גדולה ונקמה עצומה מליפול בחרב שונאו והוא גדולה שבקללות שבתורה וכ"ש אחר יעוד ונאספת אל קברותיך בשלום. לכן אני אומר כי צריך תנאי שני כי לא היה יעוד הנביא אלא א"כ יעמוד בעל היעוד במקומו ובביתו ולא יתגרה בדעת אחרים אבל שיכניס עצמו בסכנות זה אינו בכלל היעוד. הא למה זה דומה לאדם שנגזר עליו חיים והוא הולך למלחמה או במקום סכנה או מטיל עצמו לים ועל זה וכיוצא בו נאמר יש נספה בלא משפט. ואעפ"י שהוא ית' יודע העתידות ידיעה שלימה בלי חסרון ומגרעת נתן הבחירה ביד האדם לכל [אשר] יחפוץ יטה כי ידיעתו אינה מכרחת פעולותינו. וכן כתב המשורר בדרש"י ידיעה סגוליית נפלאה משארת טבע אפשרותם:

מכלל העולה כי יעוד הרבים לטובה אפי' על תנאי מתקיים עכ"פ ויעוד היחיד לטובה ג"כ מתקיים אם לא יהיה שם א' משני דברים אלו או שיגרום החטא או שיכניס הוא עצמו בסכנה. והוא ית' יקיים יעודו הטוב עלינו ויעלנו גם עלה עלייה שאין אחריה ירידה אנ"ס: