שו"ת רדב"ז/אלף סב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי על הפרי הנקרא אל בון ועל הקהוא שהוא התבשיל שנעשה מקליפי הפרי ההוא ושותים אותו נכרים אם מותר או אסור:

תשובה אני חקרתי על פרי זה וראיתי שאינו נאכל כמו שהוא חי והוא גרעינים קשים כאבנים שאי אפשר לאוכלן כלל רק קולין אותם בכלים מיוחדים לכך ומתרכך מעט ואוכלין גם השרים והמלכים לפי שאומרים שמועיל ליבש האצטומכא מן הליחות ולנקותה וכן שותים המשקה אשר עושים מקליפתו ולפי טעם זה ראוי לאסור. אבל קושטא דמלתא הוא שאינו עולה על שלחן מלכים ללפת בו את הפת ולפיכך אין בו משום בישולי נכרים ואי משום גיעולי נכרים הרי יש להם כלים מיוחדים לזה שלא יהיה בהם טעם כלל כדי שלא יפגום אותו ואע"ג דלא סמכינן אסתם כלי נכרים לאו בני יומן נינהו אלא אם בישל בדיעבד בהם אבל לכתחלה לא ובנ"ד לכתחלה הוא הא לא קשיא נכרים עצמם מיזהר זהירי בכלים אשר עושין בו משקה זה או שקונין בו פרי זה שיהיה נקי ומלובן מכל טעם מפני שפוגם אותו וא"כ מותר לאכול את הפרי ולשתות הקהו"א. מ"מ לשתות אותו במסיבה של עכו"ם איני מסכים לפי שנמשך מזה כמה תקלות וישראל קדושים הם ואין ראוי שיהיו עמהם במסיבותם וכ"ש שהמשקה ההוא אין בו לא טעם ולא ריח ולא מראה ואם הוא צריך לו לרפואה ישלח ויביא לביתו שכן עושים גדוליהם שמתביישים לשתות אותו במסיבה. והנראה לע"ד כתבתי: