שו"ת רדב"ז/אלף נג
שאלת ממני אודיעך דעתי דמרגלא בפומא דאינשי דאשה קודמת לכל בעלי חובות ממטלטלי בעלה שמת ואני רואה שכל הגאונים פסקו הפך זה דכתבו דהא דאמרינן דין קדימה הנ"מ במקרקע ואם קדמה כתובת אשה היא קודמת אבל במטלטלי אפילו שכתובתה קודמת אינה גובה כלום אלא ב"ח גובה שהוא מוציא מעות שלא תנעול דלת וכו' והאשה לא הוציאה כלום:
תשובה הדין דין אמת כאשר כתבת אלא לפי שכל הנשים תפוסות בנכסי בעליהם שהרי הכל עמה בבית נהגו לומר דהיא קודמת והכי קייל"ן דאם קדמה האשה ותפסה אין מוציאין מידה דקייל"ן ב"ח מאוחר שקדם וגבה במטלטלי מה שגבה גבה ואין מוציאין מידו וכן הדין בשני בעלי חובין וקדם אחד מהם וגבה ומכאן אתה דן דאפילו תפסה לאחר מיתת בעלה תקרא תפיסה לענין זה וכגון שתפסה באחד מדרכי הקנין ודו"ק אבל אין ה"נ שאם אין הנכסים תחת ידה אלא שמופקדים ביד אחרים דב"ח קודם. והוי יודע דהאידנא דכתבינן בכל השטרות והכתובות מטלטלי אגב מקרקע חזרו דין המטלטלין כקרקעות וכל מי שקדם שטר חובו גובה תחלה ואם קדם ב"ח מאוחר ותפס מפקינן מיניה אם לא נשתעבדו הנכסים לשניהם בשוה כגון שקנה אלי הנכסים אחר שלוה משניהם ודאקני לכל אחד מהם וגם מזה הטעם נהגו לומר כתובת אשה קודמת לפי שעל הרוב הכתובה קודמת לחוב ולא שאני אומר שהוא טעות סופר אלא שכן נוהגין לכתוב הסופרים והיכא דאיכא בעלי חובין הרבה חולקין בשוה לא לפי החוב שאם יש לאחד מאה ולשני מאתים ולשלישי ג' מאות ואין בנכסים אלא ג' מאות חולקים בשוה ואין לחלק בין היכא דאתו כל התובעים לקמן למיבעי חולקייהו ובין היכא דאתי חד מנייהו כיון שדינם הוא שיחלוקו זכין לאדם שלא בפניו. והנלע"ד כתבתי: